רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים, את מי תובעים?

דרגו את המאמר

אדם אשר נפגע בתאונת דרכים ולאחר מכן עבר טיפול רפואי רשלני בבית חולים אשר גרם לנזקים נוספים, את מי הוא יתבע? האם לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, כלומר את חברת הביטוח או לפי פקודת הנזיקין, כלומר את בית החולים, הרופא המטפל וכו'?

 

 

עקרון ייחוד העילה קבוע בסעיף 8(א) לחוק הפיצויים, קובע כי מי שתאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה על פי חוק זה, לרבות  תביעה על פי ביטוח כאמור בסעיף 3(א)(2) ובסעיף 3(ד) לפקודת הביטוח, לא תהיה לו עילת תביעה על פי פקודת הנזיקין בשל נזק גוף, זולת אם נפגע בתאונה שנגרמה על-ידי אדם אחר במתכוון.

 

היקף ייחוד העילה נדון בפרשת חוסיין נ' טורם, שם ביקשו הנהג והמבטח להגיש הודעה לצד שלישי נגד הרופא ובית החולים, התביעה נדחתה על הסף בבית המשפט המחוזי וביהמ"ש העליון אישר את פסק הדין וקבע כי בשל ייחוד העילה אין לנהג ולמבטחת עילת תביעה מכח פקודת הנזיקין נגד בית החולים.

 

בהתייחסה לפסק דין זה כותבת כב' השופטת אסתר חיות בפרשת גנאדי ליפשיץ בקשר למרחב ההתפרשות של עקרון ייחוד העילה, הקבוע בסעיף 8(א) לחוק הפיצויים, נפסק בפרשת חוסיין הנ"ל, כי לנוכח לשון הסעיף ולנוכח התכלית שאותה נועד עיקרון ייחוד העילה להגשים, יש לפרשו כקובע "שלילה מוחלטת של עילה בנזיקין מהנפגע, ביחס לכל נזק אשר לגביו קמה לו עילת תביעה על פי החוק. עוד כתבה כב' השופטת חיות כי לנפגע בתאונת דרכים עומדת בעיקרון עילה מכוח חוק הפצויים גם בגין החמרת נזק שאירעה עקב טיפול רפואי רשלני.

 

לסיכום, עיקרון ייחוד העילה מאפשר במקרה של טיפול רפואי רשלני לאחר תאונת דרכים לתבוע לפי חוק הפיצויים בלבד כלומר תביעה נגד חברת הביטוח.

 

 

בפרשת גנאדי ליפשיץ, מסייגת כב' השופטת חיות את הלכת חוסיין ביחס לנזקים הנובעים מרשלנות רפואית אשר התרחשה לאחר מתן פסק הדין, וקובעת כי נזק הנובע מרשלנות רפואית, שהתרחשה לאחר מתן פסק הדין בתביעה על-פי חוק הפיצויים ( תאונת דרכים ), איננו נכלל בעילה על-פי חוק זה ואין רואים אותו כאילו מוצה בפסק הדין.

 

המבחן הקובע בפסק דין גנאדי הנ"ל הוא מועד קבלת הטיפול ביחס למתן פסק הדין בתביעה על פי חוק הפיצויים והאפשרות להעלות את הטענות בעניין הרשלנות הרפואית ובעניין הנזקים שנגרמו. עוד נאמר כי:

 

"מן האמור לעיל עולה כי, אילו נותח המערער בטרם הסתיים הליך התביעה על-פי חוק הפיצויים, בבית משפט השלום, אזי היה עליו להעלות את טענותיו בעניין הרשלנות הרפואית ובעניין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה ממנה, במסגרת אותו הליך, וכנגד המבטחת של השימוש ברכב.

 

במקרה כזה, שאלת הרשלנות ושאלת האשם לא היתה עומדת כלל על הפרק, ודי היה לו למערער להראות כי הניתוח נבע מן הפגיעה הראשונית בתאונת הדרכים, וכי בעקבותיו הוחמר מצבו ושיעור נכותו עלה, על-מנת שהמבטחת תחויב בפיצוי על-פי חוק הפיצויים, המביא בחשבון גם נזקים אלה"

 

לסיכום, על מנת שלא יחול עקרון ייחוד העילה יש להראות שההחמרה אירעה לאחר מתן פסק דין חלוט ולאחר שהעילה על פי חוק הפיצויים כבר מוצתה.