האם תאונת דרכים כתוצאה מהתלקחות רכב חונה
| דרגו את המאמר |
|
התלקחות רכב חונה, האם תאונת דרכים?
האם שני ילדים אשר גרמו לשריפה ברכב חונה יהיו זכאים לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו להם כתוצאה מתאונת דרכים? האם ניתן להגיש תביעה כנגד חברת הביטוח בעניין זה? מדובר במקרה בו קטין נכווה באופן קשה כתוצאה מהתקלחות רכב אשר חנה בחצר אחד הבתים בשכונת מגוריו. אי לכך, הוגשה על ידי הקטין ומשפחתו תביעת פיצויים כנגד חברת הביטוח של הרכב וזאת משום שמדובר, לשיטתם, בתאונת דרכים על פי הגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.
התובע, בן 14 במועד הגשת התביעה, הינה תושב שכונת פרדס שניר בעיר לוד. בטרם מלאו לתובע שלוש שנים, נכנסו הוא וקטין נוסף לתא הנהג של רכב סובארו בשכונה. לאחר כרבע שעה ארעה התלקחות ברכב וכתוצאה ממנה נספה חברו של התובע, ואילו הוא נכווה קשות.
קראו עוד בתחום:
- טכנאי גז ישא בתשלום פיצויי בגין נזקי שריפה שנגרמו כתוצאה מרשלנות מקצועית
- פיצויים לאחר שריפה בגין תקלה בגנרטור בקיבוץ - מי אחראי?
- פיצויים בגין נזקי רכוש - שריפה פרצה בשטח אליו פלש מסיג גבול
בעל הרכב במקרה דנן טען כי הרכב הושאר על ידי אחד מעובדיו כאשר דלתותיו אינן נעולות אך החלונות מוגפים ומפתחות המכונית בכיסו של העובד. כמו כן, העובד לא הזמין את הילדים להתיישב ברכב ולולא התאונה הוא לא היה מסיע אותם כלל (לאחר התאונה הוא הסיע את השניים לבית החולים).
משטרת ישראל חקירה את נסיבות התאונה ובפניה הופיעו עדים רבים ביניהם חוקר שרפות, קצין מכבי אש, רב פקד ממעבדת הצתות במשטרת ישראל, וניצב משנה מהמחלקה לזיהוי פלילי. מעדויותיהם של אלו עלה כי מוקד השריפה היה במושב הקדמי והחומר העיקרי אשר עוכל על ידי האש היה ריפוד המושב. אחד העדים הוסיף כי כאשר הוא הגיע למקום האירוע הוא ראה על רצפת תא הנהג מצית סיגריות עשוי מחומר פלסטי. למעשה, ככל הנראה הילדים גרמו לשריפה לאחר ששיחקו במצית.
בית המשפט - לא מדובר בתאונת דרכים
במקרה דנן, מדובר בשכונה מוזנחת אשר רבו בה מקרי הפשיעה בתקופה נשוא התובענה. בין השאר, עסקינן בשכונה בה נגנבו רכבים רבים וחלקים מהם פורקו. זאת ועוד, הצתת רכבים הינה עניין אופייני במקרים אלו על מנת לטשטש עקבות. בית המשפט קבע כי עדותו של הנהג ברכב בעת התאונה לא הייתה אמינה. השופט אף הוסיף כי נותרה בו התחושה כי רב הנסתר על הגלוי. עם זאת, לא הוכחו יסודותיה של תאונה במתכוון ובית המשפט דחה קביעה זו.
בית המשפט קבע כי נהג הרכב השתמש במכונית לצרכי תחבורה כאשר נסע בו, נהג בו, והובילו לחצר הבית. הוא החנה את הרכב כחלק מהשימוש התחבורתי בו עם סיום נסיעתו. הילדים אשר נפגעו בתאונה נכנסו אל הרכב והחלו להשתמש בו במובנו של מונח זה בחיי יום-יום.
על פי חוק הפיצויים, שהייה ברכב איננה נחשבת "שימוש ברכב מנועי" כשלעצמה. בפסק הדין צוין כי שהייתם של הילדים ברכב לא הייתה חלק מנסיעה בו שימוש בו כהגדרת החוק. למעשה, הילדים עשו שימוש ברכב בתור משחק ולא בתור "שימוש ברכב מנועי". במילים אחרות, אין עדויות כי מי מהם רצה לנהוג בו או כי מי מהם יכול היה לנהוג בו.
- קראו עוד - התלקחות רכב כתאונת דרכים
בית המשפט קבע כי לא חלה במקרה דנן גם החזקה המרבה. חזקה זו קובעת כי יש לראות כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התקלחות או התפוצצות של הרכב, כאשר האירועים התרחשו בגין רכיב של הרכב או בשל חומר אחר אשר חיוני לכושר נסיעתו (אף אם הם גורמים חיצוניים).
בפסק הדין נכתב כי מושבי הרכב (העשויים חומר דליק אך אינם יוצרים כשלעצמם סכנת התלקחות), ואשר נשרפו באירוע התאונה דנן, אינם בגדר רכיב של הרכב או חומר אחר החיוני לכושר נסיעתו. גם כשהמושב שרוף או מוצא מן הרכב, נשמר עדיין כושר הנסיעה של הרכב.
לסיכום, במהלך התאונה לא נעשה שימוש ברכב ככלי תחבורה, והשריפה בתא הנהג נגרמה כתוצאה ממשחק הילדים במצית (האפשרות הסבירה ביותר). לפיכך, בית המשפט קבע כי לא מדובר בתאונת דרכים, לא מבחינת סעיף 1 לחוק ולא מבחינת החזקה המרבה.
