תביעה לפיצויים בגין תאונת דרכים - האם מדובר בהתאבדות?

דרגו את המאמר

ניסיון התאבדות באמצעות רכב, האם תאונת דרכים?

בשנת 1996 נהג המנוח ברכבו בכביש עפולה בית שאן. במהלך הנהיגה, סטה הרכב לפתע לנתיב הנגדי והתנגש באופן חזיתי במשאית בכיוון הנגדי. אי לכך, בני משפחתו של המנוח הגישו תביעה לפיצויים בתור תלויי המנוח. חברת הביטוח טענה כי אין לפצות את בני המשפחה היות ועסקינן בהתאבדות.

על פי סעיף 1 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אין להכיר בתאונת דרכים כאשר אירוע התאונה נעשה תוך כדי מעשה מכוון בכדי לגרום נזק לרכוש או לגופו של אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של השימוש ברכב המנועי.

      קראו עוד בתחום:

• מהו הקשר בין התאבדות בכביש לבין תאונות דרכים?
• התפרצות לכביש מחמת צער, האם תאונת דרכים?
• תביעה להכרה בתאונת דרכים - האם מדובר בדריסה?

מדובר בחזקה ממעטת אשר הנטל להוכחתה מונח על כתפי הטוען אותו, דהיינו – חברת הביטוח. סעיף 7(1) לחוק הפיצויים שולל את זכאותו של אדם לפיצויים כאשר מדובר בגרימה לתאונת דרכים במתכוון. ההלכה הפסוקה קבעה בעניין זה כי במקום שמוכח כי הנפגע ביקש לשלוח יד בנפשו (וכי מתקיימים יתר התנאים של החזקה הממעטת), לא קמה כלל תחולה לחוק הפיצויים, והתלויים בנפגע אינם זכאים לפיצויים.

האם מדובר בהתאבדות?

במקרה דנן, בית המשפט דחה את טענות חברת הביטוח בדבר ניסיון ההתאבדות של המנוח. בפסק הדין נכתב כי למרבה הצער, תאונות מסוג התאונה דנן אינן מאורע נדיר בכבישי ישראל. כמו כן, פעמים רבות מדי מדובר בתאונות דרכים אשר לא נראה כי יש להן סיבה לכאורית (כגון תנאי כביש, תאורה, רכב וכדומה).

חברת הביטוח ניסתה להיבנות מעדותו של נהג המשאית אשר פגע ברכבו של המנוח. נהג המשאית העיד כי נסע הוא באופן נורמטיבי בנתיב הנסיעה כאשר המנוח סוטה לכיוונו בפתאומיות במרחק 20-30 מטרים בלבד. עם זאת, לא היה בכך די בכדי להוכיח ניסיון התאבדות מצידו של המנוח. בית המשפט ציין כי מעדותו של בוחן התנועה, אשר חקר את נסיבות התאונה דנן, נקבע כי ייתכן והמנוח נרדם על הכביש או איבד שליטה על רכבו בגין מהירות נסיעתו.

חברת הביטוח הציגה עוד מספר טעמים להוכחת ניסיון ההתאבדות. ראשית, המנוח ערך בפני ידידה טובה טקס "פרידה מהחיים". כמו כן, המנוח הצטלם ביום פטירתו עם כל בני משפחתו, דבר אשר לא היה נהוג על ידו כלל. כמו כן, המנוח ערך מספר שינויים בפוליסת החיים עובר לפטירתו.

רביעית, המנוח נקלע לחובות רבים והנושים נרשמו כמוטבים בפוליסת ביטוח החיים. כל אלה, כך סברה חברת הביטוח, יש בהם בכדי לעמוד בנטל ההוכחה הדרוש. אכן, טענות הביטוח נבחנו בקפידה בבית המשפט. עם זאת, השופטים קבעו כי יש לבכר את גרסת התובעים וזאת בשל ראיות נוספות.

בית המשפט - לא הוכח ניסיון התאבדות

לדוגמא, המנוח היה במהלך בניית בית למשפחתו, חי ברמת חיים גבוהה וניהל חיי מותרות הכוללים נסיעות לחו"ל ונופש. "בחיי המנוח היו די דברים יקרים וחשובים המלמדים על אי נקיטת צעד קיצוני של אובדן חייו במו ידיו", נכתב בפסק הדין.

"התרחיש שהביא למותו של המנוח לוט בערפל, והמאזניים קרובות להיות מעוינות – אם לא מעוינות ממש. אולם כאשר נבחנות הראיות כולן, לא עלה בידי הנתבעת לעמוד בנטל המוטל עליה ולהסיט את כפות המאזניים לטובת גרסתה כי המנוח הסיע את רכבו, במתכוון, אל מתחת לגלגלי המשאית".