האם פריקת מטען ממשאית היא תאונת דרכים?
דרגו את המאמר |
|

האם נפילה ממשאית תוך כדי פריקת מזון היא תאונת דרכים?
מי יפצה עובד אשר עסק בפריקת מיכלי מזון ממשאית, ובגין חוסר זהירותו של הנהג, נפל מחלקו האחורי של הרכב ונחבל קשות בכל גופו? בית המשפט היה צריך לקבוע האם חברת הביטוח תפצה את הפועל מתוקף החוק לנפגעי תאונות דרכים, או שמא מדובר בתאונת עבודה והאחריות מוטלת על החברה בה עבד.
ע"פ כתב התביעה, במידה ויימצא בבית הדין כי חברת הביטוח איננה אחראית, משמע, אין מדובר בתאונת דרכים על פי חוק, האשמה נופלת על החברה המעסיקה. יצוין כי מדובר במשאית שאיננה שייכת לחברה, ובנהג אשר עובד בחברת קבלן משנית.
חברת הביטוח: פריקה איננה תאונת דרכים
חברת הביטוח טענה להגנתה כי לא מדובר בתאונת דרכים ע"פ חוק. בנוסף, לא השכיל העובד להביא לעדות את נהג המשאית ולכן אין לו סימוכין לטענותיו (בעדותו טען העובד כי התאונה נגרמה בשל אשמתו של הנהג).
קראו עוד בתחום:
- מי זכאי לפיצויים?
- תאונות דרכים, את מי תובעים?
- האם חובה לפצות מעורב בתאונה אשר מרמה את חברת הביטוח?
- טיפול או תיקון רכב, האם תאונת דרכים?
בתחילה דנה השופטת בעניין אי-הופעת הנהג לעדות. אמנם על פי פסק דין של אהרון ברק, נשיא בית המשפט העליון לשעבר, עומדת על התובע חובה להביא לדיונים את הנהג האשם בתאונה, ומשלא עשה כן, עומד הדבר כנגדו. מאידך גיסא, פסק דין מאוחר יותר של הנשיא לשעבר, סותר את דבריו שלו ומציג את העניין כהליך פורמאלי וחסר חשיבות.
השופטת הביאה לדיון דוגמאות רבות של פסקי דין בהם לא היווה מחסור בעדות הנהג מכשול לקבלת טענות כאלו או אחרות. מה גם שפרטיו של הנהג ידועים לכל, פרטי המשאית דווחו בדו"חות חברת הביטוח ועל העובדות אין מחלוקות. אי לכך, דינה של הטענה לאי-הבאת הנהג לעדות להדחות.
נפצע תוך כדי ירידה מהרכב ולא תוך כדי העמסת מטען – משמע, תאונת דרכים
לגבי הטענה השנייה, העניין מסובך מעט יותר, שכן לא מדובר בתאונת דרכים "קלאסית". על פי החוק לנפגעי תאונות דרכים, מוגדרת תאונת דרכים באופן הבא: "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". שימוש ברכב מונעי מוגדר ע"פ החוק גם כירידה ועלייה ממנו, לעומת זאת, המחוקק מוסיף כי טעינה ופריקה של מטען מרכב איננה שימוש ברכב מנועי.
קראו עוד בתחום:
חברת הביטוח כמעט נשמה לרווחה, אך השופטת החליטה לדון בסוגיה האם בזמן הנפילה המדויק, מעד העובד בגין פריקה של מטען, או בגלל ירידה רגילה מן הרכב. אין ספק כי העובד היה עסוק בפעולה שקשורה קשר בלתי ניתן להפרדה עם "פריקה והעמסה". מצד שני, הפציעה עצמה, קרי הנפילה והחבלה, נגרמו לו עקב ירידה מן המשאית, שאין לה קשר עם הרמת מטען כזה או אחר.
לדידה של השופטת, מכיוון שהנפילה ארעה כאשר העובד ירד מן הרכב ע"י שימוש ברמפה שמאחור, ולא נפגע תוך כדי הרמת מטען או מיכל מזון, מדובר בתאונת דרכים. עצם קשירתו של האירוע ל"ירידה מן הרכב" ולא לפגיעה בגין המטען הכבד והמסורבל, הופכת את התאונה לשימוש ברכב מנועי ולכן הפועל זכאי בפיצויים מתוקף החוק לנפגעי תאונות דרכים.