האם תאונה עם אופניים חשמליים נחשבת לתאונת דרכים?
| דרגו את המאמר |
|
נער כבן 16 שנפגע מרכב במהלך רכיבה על אופניים חשמליים הגיש תביעה לפיצויים בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. התביעה הוגשה נגד הנהג הפוגע וחברת הביטוח של הרכב, אשר סירבה לפצותו, בטענה שהנער יכול היה לבטח את האופניים ולא עשה כן, לפיכך צירפה לתביעה את קרנית, המפצה נפגעי תאונות דרכים שאינם זכאים לפיצוי מחברות הביטוח. הסוגיה המרכזית שנדרש בית משפט השלום בתל אביב - יפו להכריע היא האם אופניים חשמליים נחשבים לרכב מנועי, על פי הוראות החוק.
בחודש יולי 2011, כאשר התובע, יליד שנת 1995, היה קטין כבן 16 שנים, הוא הועסק כשליח בחנות אופניים בתל אביב. במסגרת עבודתו, התובע נשלח לבצע שליחות ולשם כך רכב על אופניים חשמליים, ובדרך התנגש ברכב פרטי. כתוצאה מכך נגרמו לו פגיעות קשות ברגלו השמאלית.
התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, והוועדה הרפואית קבעה כי נותרה לתובע נכות רפואית צמיתה בשיעור 31.6% הכוללת נכות פסיכיאטרית, נוירולוגית ואורטופדית. התובע קיבל ואף צפוי לקבל מהמוסד תגמולים בסך של 1,026,800 שקלים בגין נזקי גוף.
התובע טען כי אין להכיר באופניים חשמליים כרכב מנועי
התביעה טענה כי בהתאם לתקנות התעבורה העוסקות באופניים חשמליים, אין צורך בחובת רישום ואין כל צורך ברישיון נהיגה של הנוהג באופניים חשמליים, מכיוון שהם אינם מוגדרים כרכב מנועי, ואף אין כל אפשרות לרכוש בגינם ביטוח חובה, בדומה לנהיגה על קלנועית ורכיבה על קורקינט חשמלי.
מנגד טענו הנתבעים כי ככל שלאופניים יש מנוע, אז מדובר ברכב מנועי כהגדרתו בחוק חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, זאת מעצם העובדה כי הרוכבים אינם מדוושים והאופניים נעים מכוח המנוע, לפיכך ניתן לבטח אותם בביטוח חובה.
על פי החוק אין לחייב את הרוכבים על אופניים חשמליים בביטוח חובה
קרנית - הקרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים, טענה שיש לדחות את התביעה נגדה, מכיוון שאופניים חשמליים לא עונים להגדרה הבסיסית בחוק, וכדי לרכוב עליהם יש צורך בהפעלת כוח פיזי בשביל להפעיל את המנוע החשמלי, והמנוע מהווה כמנוע עזר לפעולת דיווש פיזית. בהתאם לכך המחוקק לא החליט לחייב את הרוכבים בביטוח חובה.
לאחר שמיעת טענות הצדדים, קבע בית המשפט כי אופניים חשמליים אינם מהווים "רכב מנועי" כהגדרתו בחוק, לכן לא היתה חובה לבטח אותם והאחריות לפצות את התובע בגין נזקיו מוטלת על כתפי נהג הרכב הפוגע והמבטחת, על כן קבע כי קרנית אינה חבה בכל פיצוי כלפי התובע.
בית המשפט העריך כי התובע זכאי לפיצויים בסך של 845,000 שקלים, בגין אובדן שכר לעתיד והוצאות רפואיות. יחד עם זאת מסכום זה יש לנכות את התגמולים שקיבל התובע מהמוסד לביטוח לאומי. לפיכך התביעה נבלעה בתגמולים. בנסיבות אלה חייב את הנהג והמבטחת בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור 15.2% לתובע, ובהוצאות משפט ושכר טרחה של קרנית בסך של 50,000 שקלים.
ת"א 23489-01-13
