לוקה בנפשו קפץ לכביש ונפגש מרכב חולף - האם ``תאונת דרכים``?
| דרגו את המאמר |
|
האם יש לדחות על הסף תביעה לפיצויים של לוקה בנפשו שקפץ אל הכביש?
בית המשפט דחה על הסף את בקשתה של חברת ביטוח למחוק תביעה שהוגשה כנגדה, בגין פיצויים בעקבות תאונת דרכים, בעניינו של אדם הלוקה בנפשו אשר חש כי הוא חסין מרכבים ונפגע עקב כך בתאונת דרכים.
הנפגע בתביעה שלפנינו הינו תושב הצפון בן 35 הלוקה בנפשו במחלה קשה מזה 17 שנה. במרוצת השנים חלה התדרדרות במצבו הנפשי של הנפגע, עד כי הוא הוכרז כחסוי, מונה לו אפוטרופוס לדין והוא אושפז מרצון במוסד לחולי נפש.
לאחר אשפוז סגור של מספר ימים לצורך הסתכלות, הורשה החסוי להסתובב במשך שעה אחת ביום בתוך גבולות המוסד הרפואי. עם זאת, פנה החסוי לשער המוסד והחל משוטט ברחובות כאשר הוא יחף והשמש קופחת מעליו. לטענתו של האחרון, נתון היה הוא תחת התקף פסיכוטי חמור בו הוא שומע קולות האומרים לו שגופו חסין מפגיעות הרכבים. אי לכך, קפץ וניסה את מזלו פעם אחר פעם בכביש, עד שנפגע מאחד הרכבים החולפים.
בעקבות הפגיעה, תבע החסוי, בעזרת אפוטרופוסו לדין, את חברת הביטוח מתוקף החוק לפיצויי נפגעי תאונות דרכים. במסגרת תביעתו הגיש התובע בקשה למינוי מומחה פסיכיאטרי אשר יאשש את טענותיו כאילו קפץ או לכביש בעקבות הקולות שבראשו.
חברת הביטוח לא הגישה כתב הגנה ותשלם הוצאות משפט בכדי להגיש ערעור
דחיית בקשה לפסילת מומחה רפואי הקשור בקשרי עבודה עם עו"ד חברת הביטוח
נכה שרכבו נדרס ובו אביזרים מבוטחים - יקבל פיצויים מחברת הביטוח
חברת הביטוח - "התאונה נעשתה במתכוון"
חברת הביטוח ביקשה לדחות את התביעה על הסף שכן מדובר במקרה קלאסי בו תאונת הדרכים נגרמה באופן מכוון ולכן הנזקים שבאו בעקבותיה חוסים תחת ההגנה בסעיף 1 לחוק. הגנה זו קובעת כי "לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי".
עורך דין תאונת דרכים, עברת תאונה? נשאר לבחור עו"ד
חברת הביטוח טענה כי אין למנות מומחה פסיכיאטרי לבדוק את העניין נשוא התובענה שכן הנטל להוכחת דבריו של הנפגע הינו בלתי אפשרי בעליל.
כיצד יש לפרש את החוק?
פסיקה של בית המשפט העליון בנוגע לעניין הגדרת תאונה כתאונת דרכים קבעה בעבר כי בבואו של השופט לבדוק האם האירוע הינו תאונה – די בחזקת ממעטת לשלול את הגדרת התאונה, אף אם ההגדרות הבסיסיות אינן שנויות במחלוקת. במילים אחרות, די בהוכחת המילה "במתכוון" במקרה דנן, על מנת לקבל את דחיית התביעה על הסף.
השופט קבע כי המחוקק ניסח את המילה "במתכוון" בחוק נפגעי תאונות הדרכים למנוע מחוטא הפוגע בגופו בכוונה לזכות לתשלום פיצויים. ידוע הרי כי תאונות דרכים מזכות פיצויים גם נהגים אשר היו אשמים בהן, כל אימת שלא הייתה כוונתם המלאה לפגוע בעצמם. בפסיקות קודמות כבר נקבע כי החלת הכוונה לגרימת תאונת הדרכים תהה תקפה במידה והוכח כי הייתה כוונה של ממש, עד כדי מזימה ישירה, ולא מדובר ברשלנות או פזיזות כדי להחיל סעיף זה.
משמע – במידה והתכוון הנפגע לגרום לעצמו נזק במודע, יש להחיל את ההגנה מתוקף סעיף 1 לחוק. כל אימת שלא הוכחה כוונה שכזו, דין בקשת חברת הביטוח להידחות על הסף ויש למנות מומחה רפואי פסיכאטרי לבחון את העניין נשוא התובענה לעומקו.
