מהו הקשר בין התאבדות בכביש לבין תאונות דרכים?

דרגו את המאמר

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע כי כל אדם אשר נפגע בתאונת דרכים, גם במקרים בהם הוא האשם הבלעדי לתאונה, זכאי לפיצויים מחברת הביטוח המבטחת את רכבו. עם זאת, החוק קובע כי במקרה בו קיים יסוד כוונה להתרחשות התאונה, לא קיימת לנפגע עילה לתביעה מול חברות הביטוח.

לדוגמא, במקרים בהם הולך רגל נדרס במתכוון על ידי אדם אחר, הייתה המכונית כאקדח ולא ככלי רכב, נפסק בבתי המשפט. כיצד יש לבחון, אם כן, עניין בו הולך רגל לוקה בנפשו גומר אומר להתאבד על ידי התנגשות בכלי רכב?

מהי הכוונה?

סעיף 1 לחוק הפלת"ד קובע כי תאונת דרכים הינה מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה. עם זאת החוק מציין חזקה ממעטת באותו הסעיף אשר קובעת – "לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי".

על-מנת לבחון אם המקרה הנדון נופל לגדר החזקה הממעטת בסעיף 1 לחוק, יש לבחון תחילה אם מתקיימים שני התנאים הקבועים בה: היות המעשה מעשה מכוון, והאם המעשה נועד לגרום נזק לגופו או לרכושו של הנפגע. על פי ההלכה הפסוקה, במקרים העוסקים בהתאבדות, שימוש בכלי רכב למטרת קיפוח חיים נכנס בגדר החזקה הממעטת של "מעשה שנעשה במתכוון.

      קראו עוד בתחום:

• האם פגיעה במהלך נסיון למנוע גניבת רכב היא תאונת דרכים?
• תביעה להכרה בתאונת דרכים - האם מדובר בדריסה?
• האם נפילה בדרך לפתוח את דלת האוטו היא תאונת דרכים?

מידת ההוכחה הנדרשת להוכחת הכוונה להתאבד הינה על פי הכלל הרגיל של מאזן ההסתברויות. עם זאת יש לציין כי הפסיקה קבעה שעוצמת הראיות הנדרשת הינה מכבידה יותר ממקרה רגיל. כמו כן, נטל ההוכחה לכך מוטל על חברת הביטוח או המזיק.

מהי משמעותה של מחלת נפש?

לעיתים, בית המשפט פוסק פיצויים לבני המשפחה למרות שהוכח כי המנוח ניסה להתאבד מחמת מחלת נפש. במקרים אלו, כמו עניינים של חולי נפש הקופצים אל הכביש (שלא במסגרת ניסיונות התאבדות) בחוסר פחד, נוטים השופטים לבחון את רמת שיקול הדעת שהייתה לנפגע בעת התאונה. לקות נפשית איננה יכולה לבדה להוכיח אי כוונה.

אי לכך, במקרים אלו נבחנת השאלה – האם המנוח היה בעל שיקול דעת מסוים, או שמא דיכאון או מחלת נפש הביאו אותו לבצע את מעשיו. במידה וחברת הביטוח מוכיחה שלנפגע היה שיקול דעת בעת התאונה, יכול שמהלכיו יעלו כדי התאבדות. עם זאת, במקרים בהם מדובר במחלת נפש, זכאי הוא לפיצויים.

דוגמאות לפסקי דין:

בית המשפט פסק בעבר כי במקרה בו אדם נשכב על פסי מסילת רכבת בכוונה תחילה לשים קץ לחייו, קרובי משפחתו ותלויו אינם זכאים לפיצויים במסגרת חוק הפיצויים. בית המשפט קבע במקרה זה כי ברור לכל שמדובר בניסיון התאבדות ותו לא, ואין ספק שבני המשפחה אינם בגדר זכאים לרשת פיצוייו במסגרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

בעניין אחר, נהג סטה עם רכבו ללא סיבה נראית לעין לכיוון משאית שנסעה בנתיב הנגדי והתנגש בה בעוצמה. חברת הביטוח הניחה ראיות בנוגע לחובות כספיים אליהם נקלע המנוח, לטקס פרידה מהחיים שבוצע לכאורה על-ידי המנוח עובר לתאונה, צילומים שערך המנוח עם בני משפחתו ביום התאונה, ושינויים בפוליסת ביטוח חיים שנעשו על ידו. למרות ראיות נסיבתיות אלה, קבע בית המשפט שלא הוכח שהמנוח התכוון לשים קץ לחייו. אי לכך, בני משפחתו היו זכאים לפיצויים בגין התאונה.