האם החלקה במתחם תחנת דלק הינה תאונת דרכים על פי חוק?
| דרגו את המאמר |
|
מי אחראי לתשלום פיצויים בעקבות נזקי גוף שנגרמו לנהג בעת שמילא דלק?
סעיף אחד של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע כי מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה, הינו תאונת דרכים. עם זאת, פעמים רבות נתקלים נפגעים בדרכים במקרים בהם הם נפצעים במהלך פעולה אשר איננה קשורה באופן ישיר לשימוש ברכב עצמו.
בתי המשפט הרחיבו את הפסיקה לגבי הקשר בין הפעולה שביצע הנפגע בזמן האירוע לבין השימוש ברכב לצורך הכרה בזכאות לפיצויים מתוקף החוק. מקרים אלו נפוצים בעיקר במידה וארעה התאונה לנהג בזמן שיצא מן הרכב לצורך טיפול במכונית. למשל, כאשר עוסק הנהג בתיקון ו\או טיפול ברכב (החלפת צמיג, בדיקת מנוע וכדומה).
קראו עוד בתחום:
- הנהג ירד מרכבו על מנת לתקנו ונפצע מן המברג, האם תאונת דרכים?
- לאחר הקטטה נדרס על ידי רכב התוקפים, האם תאונת דרכים?
- האם פריקת מטען ממשאית היא תאונת דרכים?
החלקה במהלך מילוי דלק, האם תאונת דרכים?
דוגמא לכך ניתן לראות בשאלה האם נהגת אשר החליקה במתחם תחנת דלק, כאשר יצאה לתדלק רכבה, זכאית לפיצויים מתוקף החוק עקב "טיפול דרך או תיקון דרך" כחלק מ"שימוש ברכב מנועי"?
האישה הגישה תביעה לפיצויים כנגד ארבעה נתבעים – בעלי תחנת הדלק, חברת הביטוח של התחנה ושתי חברות הביטוח אשר ביטחו את רכבה. המחלוקת אשר עמדה במרכזו של הדיון בבית המשפט סבבה סביב שאלת החבות, מי מבין הנתבעים חייב בתשלום הפיצויים לתובעת.
האם יש לראות במקרה דנן "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק ואי לכך לחייב את חברות הביטוח המבטחות את רכבה של הנפגעת בתשלום הפיצויים, או שמא מדובר בנזקי גוף שאירעו לתובעת בגין רשלנותה של תחנת הדלק ולכן חייבים בעל תחנת הדלק וחברת הביטוח שלו לשאת בתשלום הפיצויים.
שלב הדרך הוא מרגע הכניסה לרכב ועד לירידה ממנו בסוף הנסיעה
הנתבעים אשר צידדו בהחלת החוק טענו כי פעולותיה של התובעת נעשו כחלק אינטגראלי מהשימוש ברכב, שכן רכב ללא דלק אינו יכול לנוע. נתבעים אלו, הביאו לדוגמא מקרה בו נהג אשר בדק את כמות הנוזל המצוי במיכלי השמן והמים ברכבו בטרם החל בנסיעה, ונפגע עקב סגירה פתאומית של מכסה המנוע, הוכר כנפגע כתוצאה מ"תאונת דרכים".
בעל תחנת הדלק וחברת הביטוח שלו ביססו טענותיהם גם בהתאם לפסק דין אשר ניתן בבית המשפט השלום בירושלים בנוגע לאדם אשר החליק על כתם סולר בתחנת דלק וידו נפגעה לאחר שנחבטה במכסה המנוע.
קראו עוד בתחום:
- מי ישלם את נזקי תאונת השרשרת?
- תאונת דרכים בין שני נהגים - חלוקת תשלום הנזק לאחר חלוקת רשלנות
- חברת הביטוח תשלם פיצויים של עשרה מיליון שקלים בפעם אחת
במקרה זה הכיר בית המשפט בתאונה כ"תאונת דרכים" וקבע כי "שלב הדרך הוא מרגע הכניסה לרכב למטרת נסיעה ועד לירידה ממנו בסופה".
האם התובעת נגעה ברכב במהלך נפילתה?
שני הצדדים נמנעו בדיון להתייחס לשאלת המגע (או ליתר דיוק, העדר המגע) בין התובעת לבין הרכב במהלך התאונה. התובעת אמנם טענה בכתב תביעתה כי לא היה מגע בינה לבין הרכב בזמן הנפילה, אך לדבריה ניסתה היא לאחוז ברכב בכדי למנוע את הנפילה. השופט סבר כי שאלה זו הינה מהותית לדיון שכן באין מגע ברור בין התובעת לרכב במהלך האירוע נשוא התובענה, מתנתק הקשר הסיבתי העובדתי בין הרכב לבין הנזק.
סעיף 8 לחוק הפלת"ד הכיר בשימוש הלוואי של תיקון וטיפול ברכב, כתאונת דרכים, בשני סייגים:
הראשון - שיהא זה טיפול או תיקון דרך, והשני - שהתיקון או הטיפול לא יבוצעו על ידי אדם במסגרת עבודתו. עם זאת, ערכאות שונות קיבלו פסיקות שונות בבואם לפרש תיקון זה לחוק, ואי לכך, בהעדר הלכה פסוקה ברורה, יש לבחון כל מקרה לגופו.
השופט במקרה דנן קבע כי אין להחיל את חוק נפגעי תאונות הדרכים ממספר טעמים:
- כעולה מהלכת דראושה, הטיפול הוא טיפול דרך אם הוא נועד למנוע או להקטין את הסיכון התעבורתי והוא נעשה אגב הנסיעה או לצורך המשכתה המיידית. השופט קבע כי מכיוון שתדלוק המכונית לא נועד למנוע סכנה תעבורתית (בניגוד למילוי אוויר בצמיגים או בדיקת שמן ומים), אין לראות במקרה דנן "טיפול דרך".
- תחנת דלק הינה מקום נפרד, המצוי בצידי הדרך, ואשר הנכנס לשעריה ויורד מרכבו אינו נכלל בגדר הסיכונים אותן יכולות לצפות חברות הביטוח.
- החלת החוק על אדם אשר נגרמו לו נזקים עקב מפגע בתחנת הדלק, עלול ליצור מצב אבסורדי בו מנהלי תחנות דלק לא ידאגו לביטחונם של הנהגים הבאים בשערי תחנותיהם. במילים אחרות, קביעה זו תעודד את מפעיל התחנה, שלא לטפל, לתחזק ולנקות את התחנה ואת שאריות הנוזלים השומניים שעל רצפתה, שכן יוכל הוא לטעון שאינו חב לפצות נהג שנגרמו לו נזקי גוף בעודו בתחנה.
