הקטנת תשלומים בגין ביטוח אובדן כושר עבודה ופיצויים

דרגו את המאמר

תובעים רבים המגישים לחברות הביטוח תביעות לתשלומים בגין אובדן כושר עבודה ו/או נכות, מתאונה מתבקשים למלא שורה של דרישות מצד חברת הביטוח,  בטרם תאשר זו את תביעתם. דרישות אלו משמשות לא אחת את חברות הביטוח על מנת להשתמש בהן לצורך הפחתת זכויותיו של המבוטח ובמקרים רבים ברגל גסה ובצורה בוטה. ברשימה זו אעמוד על מקצת מהדברים שיש לתת עליהם את הדעת ולפעול לאורם בהתאם.

ידוע לכל מי שתבע פיצויים בגין אובדן כושר עבודה, כי נדרש הוא להמציא לחברת הביטוח אישור הכנסותיו בגין 12 החודשים שקדמו להפסקת עבודתו. במקרים רבים קורה שהכנסתו בחודשי העבודה בטרם הפסיק המבוטח לגמרי את עבודתו עקב תאונה ו/או מחלתו, הינם נמוכים עד נמוכים מאוד, היות ומחלתו השפיעה על הכנסותיו כל שלא יכל הוא להשכר באופן רגיל. 

אכן פוליסה קובעת שסכום הפיצוי הכולל לא יהא גבוה מ- 75% סכום הכנסותיו ב- 12 החודשים האחרונים, אך דרישה זו אינה מתיישבת עם פרשנות חוזה בתום לב וציפיות המבוטח. אין להסכים כלל וכלל לדרישה זו אלא לדרוש שהחישוב ייעשה בהתאם להכנסותיו שהיו בעודו בריא לחלוטין ומטבע הדברים בהתאם להכנסותיו הגבוהות. 

טענה מסוג זה עמדה במבחן הפסיקה והשלכותיה על התובע הינה רבה מאוד. יצויין כי במקרים רבים מאוד, אי התנגדותו של התובע או חוסר שימת לבו לעובדה זו, גורמת להקטנה ניכרת פעמים אף 50% ומעלה, בסכומים להם זכאי התובע לאורך זמן, ובסיכום מגיעים סכומים אלו אף למאות אלפי שקלים(!). המסקנה המתבקשת היא שאין להיכנע לתכתיבים וחישובים של חברת הביטוח, ויש לעמוד על כך שחישוב ממוצע ממשכורות ו/או ההכנסות ייעשו מהסכומים הגבוהים מהתקופה בה היה התובע בריא לחלוטין וללא השפעת מחלתו ו/או תאונה שעבר.

                                                                                                                     ד ו ד  ס ע ר,  ע ו " ד