תלמיד נהיגה נהרג בתאונת דרכים ותביעת פיצויים בגין מפגע בכביש

דרגו את המאמר

תאונת דרכים בה נהרג נהג קטין ללא רישיון שעבר מספר שיעורי נהיגה

תלמיד תיכון ללא רישיון נהיגה נטל ללא רשות את רכב אחיו הגדול, אסף חבר ונהרג יחד עימו בתאונת דרכים. התאונה המצערת אירעה באחד הכבישים הראשיים הנמצאים בשטחה המוניציפאלי של המועצה המקומית ירכא. אי לכך, בני משפחתו של הנהג המנוח הגישו כנגד המועצה תביעת פיצויים מכוח פקודת הנזיקין.

במסגרת התביעה, נטען כי התאונה נגרמה בשל "מפגע בכביש" ועל כן המועצה הייתה חייבת בפיצויים למשפחתו של המנוח. התובעים טענו למעשה כי התאונה אירעה בשל "פריצת מי ביוב והצפת הכביש". לטענתם, המים גרמו להחלקת הרכב ואובדן השליטה במכונית.

      קראו עוד בתחום:

• תביעה נגד קרנית בגין תאונת אופנוע - מי רכב על הכלי?
• אחריות בעל רכב לתאונת דרכים כאשר ברכב נהג אדם ללא רישיון נהיגה
• תאונת דרכים בהעדר ביטוח חובה בגין רישיון נהיגה לא מתאים
• תביעת פיצויים נגד קרנית בגין תאונת פגע וברח ברוכב קטנוע ללא רישיון
• רוכש פוטנציאלי של רכב נהג במכונית ללא רישיון - מי יפצה בגין תאונת דרכים?

המועצה הכחישה מכל וכל את טענות התביעה וטענה כי במועד האירוע לא נרשמה תלונה על פריצת מי ביוב במקום. כמו כן, נטען כי גם אם הייתה פריצת מי ביוב כנטען, הרי שלא היה קשר סיבתי בין ה"הצפה" לבין התאונה. המועצה הוסיפה כי מלוא האחריות לאירוע רבצה לפתחו של המנוח, אשר נטל רכב ללא רישיון נהיגה ונהג במהירות מופרזת (על פי חקירת המשטרה). זאת ועוד, המועצה הגישה הודעת צד ג' כנגד הוריו של המנוח, וכנגד אחיו - בעל הרכב.

התובעים צירפו לתביעתם חוות דעת מטעם מהנדס מומחה. על פי חוות דעת זו, מי ביוב רבים זרמו על הכביש באזור המדובר ביום התאונה וכתוצאה מרמת החיכוך הנמוכה של הרכב עם המשטח, הנהג איבד את השליטה על המכונית. המומחה טען כי "מבחינת המנוח, התאונה הייתה בלתי נמנעת ומקורה ברשלנות המועצה המקומית".

בית המשפט קבע כי יש לדחות את התביעה ולייחס לחובתו של המנוח אשם תורם בשיעור של 100%. נקבע כי למרות שבמקום פרצו מים (כפי שגם נציגי המועצה הודו במהלך המשפט), הרי שההצפה הנ"ל לא הייתה הגורם לתאונה. בוחן תנועה אשר הגיע למקום לאחר האירוע קבע כי בכביש לא נוצרו שלוליות והמים לא היו שמנוניים ומסוכנים. כמו כן, הודגש כי לא אירעה בכביש תאונה נוספת ביום המדובר וסוגיה זו חיזקה את טענות ההגנה לכך שמקור התאונה היה ברשלנות הנהג הצעיר חסר הניסיון (וחסר הרישיון).

עדות מורה הנהיגה

התובעים טענו כי אמנם לקטין לא היה רישיון נהיגה בתקופה נשוא התובענה, אך הוא למד כבר 20 שיעורי נהיגה והיה מיומן דיו לנהוג ברכב. דהיינו, לטענת בני המשפחה, התאונה נגרמה לא בגין העדר ניסיון או שליטה ברכב, אלא בשל ההצפה והמים המסוכנים. מורה הנהיגה של המנוח הגיע למתן עדות בבית המשפט. עדותו הוגדרה על ידי השופט כ"בעייתית".

מורה הנהיגה העיד כי התובע עבר 20 שיעורי נהיגה והפגין "מיומנות סבירה ביכולת נהיגה". המורה אף הציג בפני בית המשפט את כרטסת השיעורים של המנוח. בית המשפט קבע כי נפל בליבו ספק באשר למהימנות גרסתו של מורה הנהיגה. ראשית, הכרטסת אשר הוצגה הייתה רשימה אשר מולאה בדיעבד ולא בזמן אמת. "כרטיס שיעורי הנהיגה מכיל לכאורה 10 שיעורים כפולים, שכל שיעור הוא בן 40 דקות (או 80 דקות לשיעור כפול)", נכתב בפסק הדין, "מעיון בכרטסת נראה כי היא מולאה במעמד אחד, שכן מדובר בכתיבה מסודרת, באותו עט ואותה משיכת קולמוס. לפיכך, לא סביר בעיני שהיא מולאה לאחר כל שיעור שהסתיים, אלא בדיעבד". זאת ועוד, המנוח טרם עבר אפילו מבחן תיאוריה.
 

בית המשפט הדגיש כי השיעור הראשון לפי הכרטסת נערך בנובמבר 2006, והשיעור האחרון בתחילת דצמבר אותה השנה. לכאורה, כל השיעורים התקיימו בחודש אחד. עם זאת, התאונה התרחשה במרץ 2007, דהיינו - ארבעה חודשים לאחר השיעור האחרון. בית המשפט קבע כי לא היה ברור מדוע המנוח הפסיק לקחת שיעורי נהיגה במשך ארבעה חודשים, וזאת כאשר הוא הגיע אליהם באופן אינטנסיבי ביותר בחודש הראשון.

כמו כן, מורה הנהיגה העיד כי הוא לא לקח כסף מהמנוח עבור השיעורים. בית המשפט לא קיבל את טענתו הנ"ל. מורה הנהיגה טען כי הוא לא דרש תשלום וזאת משום שהמנוח נפטר והוא לא חש בנוח לבקש שכר עבור שיעורי הנהיגה. עם זאת, בית המשפט קבע כי מדובר בסוגיה תמוהה היות והשיעור האחרון שניתן למנוח לפי הכרטסת המדוברת נערך ארבעה חודשים עובר לאירוע הטראגי.

במסגרת פסק הדין, בית המשפט מתח ביקורת על דבריו של מורה הנהיגה וקבע כי "עדות לפיה נער שהספיק לעבור 10 שיעורים כפולים הוא בעל מיומנות טובה בנהיגה, היא לא רק בלתי סבירה, אלא אף לא אחראית". עוד נקבע כי כאשר מדובר בעדות אשר "באה מפי מי שאמון על הכשרת נהגים", מדובר בדברים חמורים ביותר.