נפילה בעת עמידה בתור לאוטובוס, האם תאונת דרכים?

דרגו את המאמר

האם נפילה בתור לאוטובוס היא תאונת דרכים?

בתביעות נזיקין אשר עוסקות בפיצויים בגין תאונות דרכים, תולים התובעים את יהבם בכך שפגיעתם ונזקם הגופני נגרם עקב תאונת דרכים. עם זאת, לא אחת מדובר במקרים אשר דורשים מבית המשפט לבחון האם מדובר בתאונת דרכים. תאונת דרכים מוגדרת על פי החוק גם כפעולות נלוות לשימוש ברכב מנועי כגון עלייה או ירידה מרכב. לדוגמא, תביעות הוגשו בעבר גם בגין נפילה על גרם מדרגות ביציאה מן האוטו לצורך. האם בית המשפט יקבל תביעה מסוג זה אשר הוגשה על ידי אישה מבוגרת, בטענה כי נפלה בעומדה בתור לאוטובוס ציבורי?

הגדרת "תאונת דרכים" מצויה בסעיף 1 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. סעיף זה לחוק קובע כי "תאונת דרכים הינה מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף, עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". בסעיף 1 לחוק מצויה הגדרת "שימוש ברכב מנועי" והיא - "נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו".

      קראו עוד בתחום:

• פיצויים לאחר תאונת דרכים עבור פלשתינאי אשר העתיק מגוריו לישראל
• פיצויים לנפגע תאונת דרכים בגין קטיעת רגל

• נפילה במהלך טיפול במשאבה על גבי משאית - האם תאונת דרכים?

• האם המתנה ברכב בחניה מותרת היא שימוש ברכב מנועי?

האם ניתן לומר כי התובעת נפגעה בעת כניסתה לאוטובוס, בנסיבות המקרה כפי שנקבעו על ידי לעיל? השופטת קבעה כי לאחר ששקלה היא את טענות הצדדים בעניין, נמצא כי יש להשיב בשלילה לשאלה זו. על מנת שתצלח טענתה של התובעת, היה עליה לשכנע כי היא נפגעה בעת שנכנסה לאוטובוס, ואכן כך טען בא כוחה בסיכומיו.

עלייה לרכב - תאונת דרכים?

הלכה פסוקה היא כי בחוק אין התייחסות לשאלה מתי מתחילה הכניסה לרכב או מתי מסתיימת הירידה ממנו. בשאלות אלה נוהגים בתי המשפט ליישם את העקרונות שנקבעו בפסיקה. הפסיקה קבעה כי הכניסה אל הרכב מתחילה עם תחילת המגע הפיסי בין הנכס לבין הרכב.

לעומת זאת, הירידה מן הרכב עשויה להסתיים גם לאחר ניתוק המגע הפיזי כאשר רכש היורד עמידה יציבה מחוץ לרכב (עומד על המדרכה ונפגע). כמו כן, הכניסה לרכב והירידה ממנו כוללות גם את פתיחת דלת הרכב וסגירתה.

הפעולות הקודמות לכניסה אל הרכב אינן באות בגדר "כניסה" והפעולות העוקבות את הירידה מן הרכב אינן עוד ירידה. הליכה אל המכונית איננה שימוש ברכב וכך גם הליכה מן המכונית והלאה. זאת ועוד, הפסיקה מייחסת חשיבות רבה לשני גורמים נוספים – סמיכות הזמן וסמיכות המרחק. לאמור, מה היה המרחק של הנפגע מן הרכב בעת התאונה, וכמה זמן עבר ממועד הפגיעה ועד לתחילת הנסיעה. במילים אחרות - השלב בו אדם מתקרב לרכב במטרה להיכנס אליו, אינו השלב בו החלה הכניסה, אלא שלב טרומי.

השופטת קבעה כי במקרה דנן מדובר באישה אשר טרם הספיקה להיכנס אל האוטובוס. לא רק זאת, התובעת לא עשתה כל "תנועת כניסה", או "תנועת עלייה" אל האוטובוס. כאמור, לא היה כל מגע פיסי בינה לבין האוטובוס, ולפניה עמד אדם נוסף, אשר גם הוא טרם נכנס אל האוטובוס בעת שנפגעה. לפיכך, בית המשפט קבע כי אין לומר שהתובעת החלה כניסתה אל הרכב המנועי, אלא מצויה הייתה, עת שנפגעה, בשלב הטרומי של ההכנה שאינו כניסה.