תביעת שיבוב של חברת ביטוח לאחר תאונת דרכים - אשם תורם של המבוטח

דרגו את המאמר

אשם תורם בתביעת שיבוב למרות הרשעת הנתבע באי מתן זכות קדימה בהליך פלילי

תביעת שיבוב הינה תביעה אשר מוגשת על ידי מבטח כנגד צד שלישי, לאחר שזה גרם נזק למבוטח. דהיינו, המבטחת נכנסת אפוא בנעליו של המבוטח, ותובעת את נזקיו – כפי ששולמו – מהמזיק. במקרה דנן, מדובר בתביעה של חברת ביטוח אשר טענה כי היא שילמה למבוטח, במסגרת פוליסת ביטוח רכב, בגין תאונת דרכים בה היה מעורב רכבו של הנתבע. לטענתה, הנתבע היה אחראי לתאונה ועל כן הוא חייב כנגדה.

      קראו עוד בתחום:

• ניצול הכוח המכני של הרכב בתור תאונת דרכים, אימתי?
• הימצאות ליד הרכב בתור שימוש ברכב מנועי והגדרת תאונת דרכים
• תאונת דרכים ללא מגע עם הרכב הפוגע, האמנם?
• תאונת דרכים בדרך לביצוע פשע - האם פיצויים?

יש לציין כי הנתבע במקרה דנן הורשע בהליך פלילי ונקבע כי הוא אחראי לתאונה. הנתבע לא חלק על תוצאות הכרעת הדין הפלילית. עם זאת, לטענתו, יש לגזור אשם תורם לתאונה אשר רובץ לפתחו של המבוטח. הסתמכות על הרשעה בתביעה אזרחית, לפי סעיף 42א' לפקודת הראיות, איננה חוסמת את דרכו של הנתבע לטעון לאשם תורם של הפוגע. לאחר בחינת הראיות בתיק, נקבע כי יש למבוטח התובעת אשם תורם בהתרחשות התאונה.

לא נתן זכות קדימה - האם אשם תורם?

חברת הביטוח טענה, כמובן, כי אין כל אשם תורם מצידו של המבוטח, וזאת משום שהנתבע במקרה דנן אשם בתאונה בגין אי מתן זכות קדימה. בית המשפט דחה טענה זו בקובעו כי ייתכן אשם תורם גם לנהג אשר נכנס לצומת כאשר זכות הקדימה נתונה לו. אחד מחוקי התנועה הותיקים ביותר הינו כי זכות קדימה מקבלים ולא לוקחים. זכות הקדימה הינה זכות יחסית ואין להשתמש בה בעיניים עצומות.

בע"א 267/58 לקריץ נ' שפיר, פ"ד יג 1250-1257, עסק בכך השופט גויטין. "אף-על-פי שניתנה לאדם זכות-קדימה בתוקף תקנות, עליו לנהוג בזהירות סבירה למען מניעת התנגשויות עם כלי-רכב אחרים", כותב השופט, "גם נהג בעל זכות קדימה אינו רשאי להוסיף ולסמוך על ההנחה, כי הרכב השני יתן לו זכות-קדימה, אחרי שגילה, כי הנהג האחר אין בדעתו ליתן לו אותה. הנהג, שהוא בעל זכות-יתר אינו מוצדק בהתקדמו בנסיעתו, אם הדבר גלוי באופן סביר כי עקב כך תיגרם התנגשות".

במקרה דנן, אשתו של המבוטח העידה במשטרה כי היא ראתה את רכבו של הנתבע מבעוד מועד. המבוטח, בעלה, השיב במשטרה כי ראשו היה לכיוון הכביש, ורק אשתו הבחינה ברכב הפוגע לאחר הסטת ראשה לכיוון הנגדי. כמו כן, גם בוחן התנועה, בחוות דעת מטעמו אשר נערכה ביום התאונה, קבע כי ניתן היה להבחין בכך שרכבו של הנתבע מפר את זכות הקדימה ממרחק רב.

דהיינו, זהירות מצידו של הנתבע הייתה יכולה למנוע את התאונה, חרף עבירת התנועה.בנסיבות דנן, נקבע בפסק הדין, יש להטיל על המבוטח אשם תורם בשיעור 20%. סכום זה, נקבע, יש לגזור מכל סכום אשר ייפסק לטובת חברת הביטוח בתביעת השיבוב.