תביעת תלויים ושינויים בהכנסות בן זוג לאחר תאונת דרכים

דרגו את המאמר

בשנים האחרונות, מאז פסק הדין המפורסם בפרשת אטינגר, בתי המשפט בישראל הכירו בכך שכאשר פלוני הולך לעולמו בגין תאונת דרכים, התלויים בו (בן זוגו וילדיו בד"כ) יכולים לתבוע את חברת הביטוח בשל אובדן תמיכת המנוח בשנים האבודות. חישוב הפסדי התמיכה נעשה על פי רוב על ידי תרומתו של המנוח לקופה המשפחתית תוך ניכוי החלק בו הוא היה משתמש לצרכיו.

מדובר בשיטת הידות שמטרתה חילוץ ידת הקיום של המנוח. בבסיסה של שיטה זו מצוי הרציונאל כי הכנסתו של המנוח שימשה לקיום כל בני המשפחה ומשק הבית. חישוב הקופה המשפחתית נעשה גם תוך כדי התייחסות להכנסתו של בן הזוג אשר נותר בחיים. במקרים אלה, עולה לא אחת השאלה האם ישנה משמעות לשינויים בהכנסת בן הזוג לאחר התאונה, מבחינת חישוב הפיצויים.

בית המשפט עסק בסוגיה זו בפסק דין אשר ניתן על ידו לאחרונה. מדובר באישה אשר איבדה את בן זוגה בתאונת דרכים ואשר הגישה תביעת תלויים בשמה ובשם ילדיה כנגד הנהגת הפוגעת וחברת הביטוח שלה. בין הצדדים התנהל דיון בעניין הנזק. מאמר זה יעסוק בהשפעה שהיו לתמורות בהכנסתה של התובעת לאחר התאונה, על הפיצויים המגיעים לה ולילדיה בגין האירוע.

השכר ירד לאחר התאונה

במסגרת פסק הדין, בית המשפט נדרש לבחון האם עליו להתחשב בכך ששכרה של האלמנה ירד לאחר התאונה, והאם הייתה לכך משמעות בעת חישוב הפיצויים בתביעת התלויים. הלכה פסוקה היא כי יש להתייחס בתביעות כגון דא לאירועים אשר אירועו לאחר התאונה ואשר השפיעו על הכנסתם של האלמן או האלמנה. לא אחת, נפסק כי יש לכך משקל הן על שומת הפיצויים, הן על תביעת העיזבון, והן על תביעת התלויים.

ברע"א 3535/09 אסתר שוקרון נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ, בית המשפט העליון בחן את זכאותה של אלמנה לפיצויים על בסיס השפעת התקשרותה עם בן זוג חדש לאחר פטירתו של בעלה המנוח. בעניין שוקרון, נקבע כי ניתן לנכות מתביעת התלויים את תמיכתו של בן הזוג החדש. עם זאת, נקבע כי אין לעשות זאת בתביעת העיזבון (תביעתו של המנוח כנגד חברת הביטוח).

בפסק דין שוקרון, בית המשפט העליון התייחס להבחנה שבין שני המקרים. נקבע כי הצורך של המנוח להמשיך ולתמוך בתלויים מסתיים תחת כניסתו של בן הזוג החדש למשפחה (והענקת תמיכה מצידו). אי לכך, בית המשפט מצא לנכון לנכות את תמיכת בן הזוג החדש במקרים כגון דא. עם זאת, בית המשפט קבע כי אין להתייחס לכך בתביעת העיזבון וזאת משום שמדובר בתביעה אשר מוגשת על ידי המנוח ובעבור הזכויות המגיעות לו (ולא ליורשים). משמעות הדבר היא כי בתביעת עיזבון, תמיכתו של בן זוג חדש איננה ברת משקל. "המנוח והעיזבון לא נהנו מתמיכתו של בן הזוג החדש, והכנסת העיזבון לא יכולה להיות מושפעת מכך".

במילים אחרות, "תביעת התלויים איננה תביעת העיזבון, והטבות שצמחו לתלויים עקב התאונה, אינן בהכרח הטבות גם מבחינתו של העיזבון".

מה בדבר שינוי בהכנסתה של האישה. לדוגמא, האם העובדה שהאישה התחילה לעבור לאחר התאונה, ולא עבדה לפני האירוע, יכולה להשפיע על תביעת התלויים והעיזבון?

באשר לתביעת העיזבון, שומה על בית המשפט לבחון האם ההטבה (העלייה בהכנסתה של האישה) הייתה קשורה לתאונה, אם לאו. מתבצעת מעין "הקפאת מצב" וככל שהאלמנה לא עבדה לפני התאונה, אין להתחשב בהכנסתה החדשה במסגרת שומת הפיצויים. עם זאת, ייתכן והאלמנה תכננה לעבוד עוד לפני התאונה, והמנוח לא הספיק ליהנות מהכנסה זו. לדוגמא, האישה למדה במוסד להשכלה גבוהה והמנוח היה יכול ליהנות מהכנסתה הזו - לולא נהרג - בשנים האבודות. במקרים אלה, ייתכן והכנסתה החדשה של האלמנה תנוכה במסגרת תביעת העיזבון.

ואם האלמנה מפסיקה לעבוד לאחר התאונה? במקרים אלה, בית המשפט יבחן מה היו נסיבות הפסקת העבודה והאם הן היו מוצדקות בקשר לתאונה. לדוגמא, התדרדרות במצב הנפשי ואי יכולת לעבוד בגין אובדן בן הזוג והשפעותיו על האישה. עם זאת, הפסקת עבודה ללא סיבה לא תביא להגדלת הפיצוי. במקרים אלה, שכרה של האישה לצורך חישוב הפיצויים המגיעים לה יהיה בהתאם להכנסתה לפני התאונה, או למצער להכנסתה הפוטנציאלית, ולא בהתאם לירידה בשכרה לאחר האירוע.