תביעת פיצויים בעקבות תאונה בה היו מעורבים שלושה רכבים

דרגו את המאמר

אחריות לאחר תאונת דרכים כאשר מספר משאיות מעורבות

סוגיה מעניינת בנוגע לחבות של חברות ביטוח לאחר תאונת דרכים הונחה לפתחו של בית המשפט המחוזי. מדובר בתאונת דרכים אשר היו מעורבות בה שלוש משאיות שונות. התובע, נהג משאית ברשת שופרסל, עצר לסייע למשאית אחרת של החברה בהחלפת גלגל.

      קראו עוד בתחום:

• תאונת דרכים עם רכב חונה, מי ישלם פיצויים?
• תביעה על בסיס פקודת הנזיקין בגין תאונת קטנוע לא מבוטח
• פיצוי נפשי לאב בגין תאונת דרכים בה הייתה מעורבת בתו
• מי ישא בתשלום הפיצויים בעקבות תאונת דרכים מעורבת?

בעוד התובע שוכב מתחת למשאית התקולה, אשר חונה בשולי הכביש באופן שאינו מפריע לתנועה, התנגשה משאית נוספת במשאית התקולה וגרמה לנזקי גוף קשים לתובע. הרופאים נאלצו לכרות את ידו והתובע נותר עם פגיעה צמיתה ברגלו. שתי חברות הביטוח, הן של המשאית הפוגעת והן של המשאית התקולה, התווכחו ביניהן בנוגע לאחריות לתשלום הפיצויים עבור הנפגע.

טענות חברת הביטוח של מהמשאית הפוגעת

חברת הביטוח של המשאית הפוגעת טענה כי יש להטיל את מלוא החבות על כתפיה של חברת הביטוח של המשאית התקולה וזאת משום שאדם אשר נפגע במהלך טיפול דרך זכאי לפיצויי מחברת הביטוח של רכב זה. לטענתה, הלכה פסוקה היא כי אדם זה הינו משתמש ברכב אותו תיקן והפגיעה המדוברת נגרמה עקב שימוש זה. לחילופין, נטען כי מדובר בנוסע במשאית התקולה ועל כן חברת הביטוח של משאית זו הינה האחראית הבלעדית לנזקו.

טענות חברת הביטוח של המשאית התקולה

חברת הביטוח של המשאית התקולה טענה כי מלוא האחריות צריכה להיות מוטלת על חברת הביטוח של המשאית הפוגעת וזאת משום שהמשאית המבוטחת על ידה חנתה כדין ואין לתובע עילת תביעה כנגדה או כנגד נהגה. לטענתה, נסיבות המקרה הינן של משאית אשר חונה בצד הדרך ונהג המשאית החנה את הרכב בצורה אשר איננה מפריעה לתנועה. אי לכך, מלוא האחריות לנזקו של התובע מוטלת על כתפי הנהג הפוגע וחברת הביטוח מטעמו.

אחריות שווה, האמנם?

בית המשפט המחוזי דחה את טענות חברות הביטוח וקבע כי האחריות לפיצויי התובע מונחת על שתיהן. בפסק הדין נכתב כי מדובר בתאונת דרכים בה היו מעורבות שתי המשאיות, הפוגעת והתקולה.

מבחינת המשאית התקולה, עסקינן בפעולה שנכנסת בגדר טיפול דרך לצורך הכרה באירוע כתאונת דרכים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. כמו כן, בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי למרות שהמשאית התקולה חנתה במקום אשר מותר לחנות בו, מדובר בחניה אשר יצרה סיכון תעבורתי ועל כן נכנס האירוע לתוך החזקה המרבה של סעיף 1 לחוק הפיצויים – מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור היה לחנות בו.

מבחינת המשאית הפוגעת, השופטים ציינו כי אכן אם ניתן היה להכיר בכך שהתובע היה נוהג במשאית התקולה, הייתה מוטלת מלוא החבות על חברת הביטוח של משאית זו. עם זאת, התובע אכן עשה שימוש במשאית התקולה, אך לא היה המשתמש בה.

בהקשר זה צוין כי חוק הפיצויים עושה הבחנה בין אדם העושה שימוש ברכב מנועי לבין זה אשר משתמש ברכב מנועי. סעיף 2(א) קובע כי נוהג הינו המשתמש ברכב מנועי וזהותו נקבעת על בסיס מבחן השליטה והפיקוח על הרכב. הלכה פסוקה היא שכאשר אדם שאינו נהג הרכב מסייע בתיקון-הדרך, השתתפות זו אינה מעבירה למסייע את הפיקוח או השליטה על הרכב ולא הופכת אותו לנוהג נוסף. אי לכך, נקבע כי גם חברת הביטוח של המשאית הפוגעת חייבת בתשלום פיצויים לתובע.

לסיכום, בית המשפט הגיע למסקנתו על בסיס סעיף 3(ב) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. סעיף זה לחוק קובע כי אדם אשר נפגע מחוץ לכלי הרכב בתאונת דרכים בה היו מעורבים מספר כלי רכב, יהיו הנוהגים חייבים כלפיו באחריות, ביחד ולחוד.