תאונת דרכים כאשר הנהג נהג ללא רישיון בשל אי עריכת בדיקה רפואית

דרגו את המאמר

רישיון נהיגה מותנה באישור רפואי - האם נהיגה ללא רישיון?

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חוק הפלת"ד) הינו חוק המקפל בתוכו מטרה אחת עיקרית - תשלום פיצויים עבור נזקי גוף שנגרמו בתאונת דרכים, וזאת גם כאשר הנהג הנפגע אשם בתאונה. עם זאת, חוק הפלת"ד איננו מקים לנפגעי תאונות דרכים זכות אוטומטית לפיצויים בכל מצב ומצב. כפי שנראה להלן, אדם אשר נהג ללא רישיון נהיגה עלול לאבד את זכותו לפיצויים מכוח חוק הפלת"ד.

התובע במקרה דנן נפגע בתאונת דרכים והגיש תביעת פיצויים כנגד חברת הביטוח אשר ביטחה את מכוניתו במועד האירוע. חברת הביטוח טענה להיעדר תחולה מבחינת חוק הפלת"ד. נטען כי הנהיגה בעת התאונה הייתה כאשר הנפגע היה ללא רישיון נהיגה בתוקף. למעשה, הצדדים היו חלוקים באשר לסוגיית החבות.

      קראו עוד בתחום:

• תאונת טרקטורון אשר נגרמה על ידי נהג מהשטחים ללא רישיון
• תלמיד נהיגה נהרג בתאונת דרכים ותביעת פיצויים בגין מפגע בכביש
• תביעה נגד קרנית בגין תאונת אופנוע - מי רכב על הכלי?
• אחריות בעל רכב לתאונת דרכים כאשר ברכב נהג אדם ללא רישיון נהיגה
• תאונת דרכים בהעדר ביטוח חובה בגין רישיון נהיגה לא מתאים

יודגש כי רישיון הנהיגה של התובע פקע באוקטובר 2004 וביום התאונה (דצמבר 2006) הוא נהג ללא רישיון נהיגה תקף. כמו כן, כחודשיים לאחר התאונה הונפק לתובע "רישיון נהיגה זמני" למשך כחצי שנה, ותחתיו נרשמה "הגבלת חידוש מספר 920". מדובר בהגבלה הדורשת מהנהג לעבור בדיקה רפואית.

האם העדר רישיון נהיגה מסיבה "מהותית"?

חברת הביטוח טענה כי לנפגע לא הייתה עילת תביעה כנגדה, וזאת משום שהכיסוי הביטוחי קבע שהפוליסה מותנית ברישיון נהיגה בר תוקף או רישיון נהיגה שהוחזק ב-12 החודשים שלפני התאונה והוא לא נפסל או נמנע מהנפגע להחזיק בו. הסוגיה אשר נדונה בפני בית המשפט עסקה למעשה בשתי התכליות המקופלות מאחורי חוק הפלת"ד. כאמור, מדובר מצד אחד בחוק סוציאלי אשר מטרתו להוות רשת פיצויים גם עבור נהגים שהיו אשמים בתאונת הדרכים בה הם נפגעו. מאידך, החוק סיגל לעצמו גם היבט הרתעתי וזאת משום שהוא מחריג מתחולתו נהגים שעשו שימוש ברכב בניגוד לחוק (לדוגמא, ללא רישיון או לצורך ביצוע פשע).

הלכה פסוקה היא כי אי חידוש רישיון נהיגה מחמת אי תשלום קנס או אגרה איננה מחריגה את האירוע מתחולתו של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. התפיסה העומדת מאחורי פסיקה זו הינה כי תשלום אגרה הינו אקט פרוצדוראלי ולא מדובר בפקיעת רישיון נהיגה מחמת עניין מהותי. במילים פשוטות, שלילת רישיון מחמת אי תשלום אגרה איננה מעידה אודות העדר כושרו של הנהג לנהוג בבטחה. עם זאת, כאשר העדר רישיון טבוע בנסיבות אחרות כגון מצב בריאותי או צבירת נקודות בגין עבירות תנועה, הרי שהתמונה המתקבלת הינה אחרת לגמרי.

במקרה דנן, בית המשפט ציין כי רישיון הנהיגה של הנפגע פקע כשנתיים לפני המועד בו התרחשה התאונה. כמו כן, חידושו של הרישיון חויב בביצוע בדיקה רפואית ועמידה במבחן תיאוריה. אי לכך, בית המשפט קבע כי בהתאם לחוק והפסיקה, לא היה מקום להחיל על פציעתו של התובע את הוראות חוק הפלת"ד. הודגש כי פקיעת רישיון הנהיגה במקרה הנ"ל לא הייתה פרוצדוראלית אלא מהותית באופן מובהק. דהיינו, אי עריכת הבדיקה הרפואית הייתה למעשה קשורה באופן ישיר להעדר תוקף לרישיון. בית המשפט קבע כי עסקינן אפוא ב"פגם מהותי היורד לשורש העניין".
 

תביעה לפי פקודת הנזיקין

חשוב להדגיש כי התובע לא נותר אל מול שוקט שבורה באופן מוחלט. היות והוא נפגע בתאונת דרכים כאשר רכב אחר התנגש בו מאחור, הוא הגיש במקביל תביעה נזיקית כנגד הנהגת שגרמה לתאונה. תביעה זו, הגם שהוגשה מכוח פקודת הנזיקין (ולא מכוח חוק הפלת"ד), הביאה בסופו של היום לפסיקת פיצויים עבור התובע. בית המשפט קבע כי הנהגת לא שמרה מרחק ראוי מרכבו של התובע וניכר כי היא נסעה במהירות מופרזת בטרם הרכבים התנגשו. בית המשפט למד אודות מהירות הנהגת על פי עדותו של הנפגע מחד, והנזק הרב שנגרם למכוניתו מאידך (19,000 שקלים).