האם תאונת דרכים קלה בפקק גרמה להתקף לב?
| דרגו את המאמר |
|
התקף לב בעקבות תאונה קלה בפקק תנועה
בית המשפט השלום בתל אביב קבע כי גם תאונת דרכים קלה יכולה לגרום להתפתחות התקף לב ולזכות את הנפגע בפיצויים מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.. התובע נסע ברכבו בפקק תנועה כאשר התנועה מזדחלת לאיטה. במהלך הנסיעה התנגש הרכב אשר נסע מאחורי התובע במכוניתו של האחרון, וזאת משום שנהגו שמט רגלו מדוושת הבלם.
התובע שב לביתו, כאשר הוא סבור שמדובר בנזק קל וחולף. הכאבים לא עברו גם בימים הבאים ויומיים לאחר התאונה פנה התובע לקופת חולים תוך שהוא מתלונן על מחושים בחזה וקוצר נשימה. רופאת המשפחה הפנתה אותו לחדר מיון וכעבור יומיים הועבר התובע למחלקת טיפול נמרץ. הרופאים אבחנו כי הוא סובל מאוטם שריר הלב.
קראו עוד בתחום:
- ניצול הכוח המכני של הרכב בתור תאונת דרכים, אימתי?
- התקף לב ותאונת דרכים - האם פיצויים מחברת הביטוח?
- התקף לב בתור תאונת עבודה - עבודה עם כאבים למרות ביקור אצל רופא
- לחץ חריג בתור אירוע בעבודה אשר גרם להתקף לב, האמנם?
בעקבות האירועים, הגיש התובע תביעה כנגד חברת הביטוח אשר ביטחה את רכבו במועד האירועים. לטענתו, התקף הלב בו לקה נגרם כתוצאה מההתנגשות בין רכבו לרכב מאחוריו בפקק התנועה. חברת הביטוח טענה כי דין התביעה להידחות וזאת משום שמדובר בתאונה קלה בלבד.
המומחה הרפואי קובע - התקיים הקשר הסיבתי הדרוש
בעקבות המחלוקת בין הצדדים, הורה בית המשפט על מינויו של מומחה רפואי מטעמו בתחום הקרדיולוגיה. בית המשפט ביקש מהמומחה לעמוד על קיומו או העדרו של קשר סיבתי בין אירוע התאונה לאוטם שריר הלב. המומחה הרפואי בחן את נתוניו של התובע וקבע כי במקרה דנן התקיים הקשר הסיבתי הרפואי הדרוש על מנת להכיר בשניים כסיבה ותוצאה.
לדידו של המומחה, בעקבות התאונה נגרם לתובע דחק נפשי אשר התפתח מאוחר יותר לאוטם שריר הלב. חברת הביטוח ניסתה לסתור את קביעותיו במהלך חקירה נגדית בבית המשפט, אך ניסיונותיה העלו חרס. המומחה הרפואי היה נאמן לגרסתו הראשונית לפיה סמיכות הזמנים בין התאונה לבין התקף הלב, אשר עמד על חמישה ימים בלבד, קיים את הדרישות הרפואיות להכיר בקשר הסיבתי.
חברת הביטוח הוסיפה וטענה כי התאונה בה היה מעורב התובע לא הייתה אלא תאונה קלה בלבד. עם זאת, בית המשפט קבע כי אירוע דחק הינו אירוע אשר נבחן מנקודת מבטו הסובייקטיבית של הנבדק ולא באופן אובייקטיבי. לאמור, אירועים מסוימים עלולים לגרום לדחק נפשי אצל פלוני, ולא לעורר התרגשות כלל אצל אלמוני.
השופטת קבעה כי גם תאונת דרכים קלה, כלשון חברת הביטוח, יכולה במקרים מסוימים לעורר אצל הנפגע "טלטלה נפשית, בהלה והתרגשות". בפסק הדין נכתב כי יש לקבל את טענותיו של התובע וגם העובדה כי האחרון לא מיהר לפנות לטיפול רפואי אינה יכולה לעמוד לו לרועץ.
התובע במקרה דנן לא סבל מבעיות לב לפני התאונה, וברור כי התאונה, אף שהייתה קלה, גרמה להתפתחות מצוקה נפשית שהובילה לאוטם שריר הלב. לגבי חוות דעתו של המומחה, השופטת קבעה כי היא אינה רואה סיבה לסטות מחוות הדעת וזאת משום שמדובר במומחה בעל שיעור קומה וניסיון רב בתחומו. בסופו של היום, נקבע כי התובע יהיה זכאי לפיצויים בסך 230,000 שקלים.
