נהיגה בזמן פסילה ותאונת דרכים קטלנית - האם פיצויים לנהג?
| דרגו את המאמר |
|

האם אדם אשר נהרג בתאונת דרכים ידע כי הוא רישיון הנהיגה שלו נפסל בדיון בבית המשפט לתעבורה בהיעדרו?
עא 703/11
אדם נהרג בתאונת דרכים ובני משפחתו הגישו תביעה לפיצויים כנגד חברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב במועד התאונה. חברת הביטוח טענה כי היא אינה חבה בפיצויים וזאת משום שהמנוח נהג כאשר הוא היה נתון תחת פסילה. בני המשפחה טענו כי יש לפסוק לטובתם היות ורישיון הנהיגה של המנוח נפסל במהלך דיון בבית המשפט לתעבורה שנערך בהיעדרו. דהיינו, נטען כי אמנם המנוח היה נתון תחת פסילה מבחינה אובייקטיבית, אך הוא לא ידע אודות הפסילה באופן סובייקטיבי.
- רישיון הנהיגה נפסל אך הנהג לא ידע - האם הביטוח תקף?
- נהיגה בזמן פסילה מסווגת ותאונת דרכים - האם פיצויים?
- נפגע תאונת דרכים נהג בפסילה - טוען כי לא קיבל הודעה ממשרד הרישוי
- ידיעה קונסטרוקטיבית בדבר פסלות רישיון לעניין פיצויים לאחר תאונת דרכים
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הינו החוק אשר מסדיר את חבותן של חברת הביטוח כלפי מבוטחיהם. חוק זה קובע כי אדם זכאי לפיצויים בכל מקרה, וללא קשר לשאלת האשם בתאונה. עם זאת, ישנם מספר סייגים בחוק המאיינים את חובתה של המבטחת כלפי נפגע התאונה. אחד מהם מנוי בסעיף 7(3) לחוק. על פי סעיף זה, נפגע תאונת דרכים איננו זכאי לפיצויים במידה והוא נהג ברכב אשר לא היה לו רישיון לנהוג בו. בגדרו של הסעיף הנ"ל נכנסים גם נהגים הנוהגים בזמן פסילה.
במקרה דנן, בני המשפחה טענו כי בית המשפט לתעבורה, אשר שפט את המנוח בהיעדרו, לא שלח לאחרון הודעה בדבר הפסילה. הודגש כי חברת הביטוח לא השכילה להציג בפני בית המשפט אישור מסירה, וכן כי הכתובת אשר הייתה רשומה ככתובתו של המנוח לא הייתה כתובתו האמיתית בתקופה המדוברת. חברת הביטוח ביקשה להוכיח את טענותיה על בסיס עדותה של בת זוגו הידועה בציבור של המנוח.
עדות בת הזוג: "ידע על המשפט אך לא על הפסילה"
בת זוגו של המנוח, במסגרת עדותה, אמרה כי המנוח ידע שנערך לו משפט אשר הוא לא היה נוכח בו. לדבריה, המנוח לא קיבל זימון לבית המשפט ועל כן לא התייצב. בת הזוג העידה כי המנוח ידע שהוא נשפט בהיעדרו והיא שמעה אותו מתייעץ עם חבר באשר לאפשרויות העומדות בפניו (משפט חוזר, משפט נוסף וכדומה).
בית המשפט בחן את עדותה של האחרונה והדגיש כי מדובר בעדות "מבולבלת ומתחמקת". כמו כן, השופט כתב בפסק הדין כי ייתכן ובת הזוג "ניסתה להסתיר את ידיעותיה", והנסתר היה רב על הגלוי. עם זאת, נקבע כי יש לדחות את טענות חברת הביטוח וזאת משום שלא הוכח שהמנוח היה מודע לפסילה. "למרות עדותה הבעייתית של בת הזוג, לא היה בה כדי להוכיח ידיעה ממשית בנוגע למודעות המנוח לגזר הדין שניתן בהיעדרו", נכתב בפסק הדין.
חברת הביטוח ניסתה לטעון כי היות והמנוח ידע על קיומו של המשפט, אזי הוא היה אמור להיות מודע גם לתוצאותיו. בית המשפט לא קיבל טענה זה. השופט "הזכיר" לחברת הביטוח כי הלכה פסוקה היא שבמקרים בהם עולות טענות מכוח סעיף 7(3) לחוק הפלת"ד (חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים), הדרך המקובלת להוכיח אותן עוברת ב"חובת ההודעה הפורמאלית" אשר קבועה בדין הפלילי.
במילים אחרות, "ההשלכות הקשות הכרוכות בשלילת הכיסוי הביטוחי מחייבות מידה מסוימת של זהירות במקרים בהם לא נמסרה הודעה כדין, ומודעותו בפועל של הנהג מסופקת", נכתב בפסק הדין.
דברים אלה נאמרים ביתר שאת כאשר עסקינן בתביעות בעלות תכליות סוציאליות כגון אלה המקופלות בחוק הפלת"ד. "עיון בפסקי הדין הרבים שעסקו בפרשנותו של סעיף 7(3) לחוק הפיצויים מצביע על כך, שבית המשפט העליון הדגיש פעם אחר פעם את תכליתו הסוציאלית של חוק הפיצויים, ועקב כך את המגמה לפרשו באופן שיגשים תכלית זו", הדגיש השופט בפסק דינו.

