פיצויים בגין תאונת דרכים בה מעורבים מספר כלי רכב - מי אחראי?
| דרגו את המאמר |
|
מי חייב בפיצויים לאחר תאונת דרכים עם כמה רכבים?
אדם נהג ברכבו ביום גשום. בעוד הוא נוהג בירידה, לא הבחין האחרון כי תאונת דרכים התרחשה בכביש ורכבו התנגש קלות עם אחד הרכבים אשר היו מעורבים בתאונה. הנהג יצא מן הרכב על מנת לבדוק את מידת הנזק ובעודו עומד בחוץ, רכב אחר התנגש בעוצמה ברכבו. כתוצאה מהתנגשות זו, התקדם רכבו של הנהג ופגע בו בעודו עומד בחוץ. מי מחברות הביטוח אשר ביטחו את הרכבים באירוע חייבת בתשלום פיצויים לנפגע?
חברת הביטוח של הרכב האחרון, אשר גרם באופן ישיר לנזקיו של התובע עם התנגשותו ברכבו, טענה כי נזקיו של התובע נגרמו בשל התאונה הקלה שלו עם הרכב האחרון בתאונה ולא בגין האירוע המאוחר בו נפגע מחוץ למכוניתו. בית המשפט דחה טענה זו. בפסק הדין נכתב כי התובע היה עדיין בריא ושלם כאשר עמד מחוץ למכוניתו ודיבר בטלפון הסלולארי. מכאן, יש לפרש את האירוע בו הוא נפגע מחוץ לרכבו על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
חברת הביטוח של רכבו של התובע טענה כי האחרון היה הולך רגל אשר נפגע על ידי הרכב הרביעי ולטענתה לא ניתן לראות בו כמשתמש במכוניתו. דהיינו, חובת הפיצויים איננה חלה עליה. חברת הביטוח הנ"ל טענה כי החלפת פרטים ובדיקת נזקים איננה עולה כדי שימוש ברכב מנועי לפי הגדרת החוק.
חברות הביטוח של הרכבים האחרים טענו כי התובע לא היה הולך רגל כי אם נהג ברכבו וזאת משום שיציאה לשם בדיקת נזקים והחלפת פרטים נחשבת תיקון או טיפול דרך לפי החוק. לאמור, מדובר במעשים אשר קשורים בטבורם לנהיגה ברכב ומהווים שימוש לוואי לשימוש העיקרי שנעשה ברכב לפני הפגיעה.
המסגרת המשפטית וההכרעה
תיקון 8 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים קבע רשימה של שימושים מוכרים. לאחר כניסתו לתוקף של תיקון זה, בכדי שנפגע יוכר כנוהג ברכב יש לבדוק האם הימצאותו של האחרון מחוץ לרכב הייתה קשורה לשימוש מוכר מבין השימושים המנויים בסעיף 1 לחוק. לא די בכך שהימצאותו של נפגע מחוץ לרכב נבעה משימוש קודם או שימוש עתיד לבוא, אלא יש להוכיח כי נוכחותו במקום היוותה לכשעצמה שימוש ברכב.
קראו עוד בתחום זה:
- חלוקת אחריות בין בין חברות ביטוח לאחר תאונה עם שלוש משאיות
- תביעת פיצויים בעקבות תאונה בה היו מעורבים שלושה רכבים
- לוקה בנפשו קפץ לכביש ונפגש מרכב חולף - האם "תאונת דרכים"?
- צעירה נהרגה בגלל אי מתן זכות קדימה
במקרה דנן, בית המשפט קבע כי בעת פגיעתו של התובע, הלכה למעשה, היה רק נהג הרכב האחרון (אשר התנגש ברכבו של התובע) משתמש ברכב כפשוטו ומשמעו בחוק. הוא נהג ברכב, עשה בו שימוש בנסיעה של ממש. לעומתו, שימושו של התובע ברכבו נפסק עם יציאתו מהרכב ובדיקת הנזק.
"שיחת הטלפון שבה היה התובע נתון אחרי שערך את בירור הנזקים, הוסיפה והרחיקה את האחרון ממעמד של משתמש בעת שנפגע", נכתב בפסק הדין. הדברים נאמרו גם כלפי הנהגים האחרים, אשר היו מעורבים בתאונה הראשונה. נסיעתם הסתיימה זה מכבר והם שהו זמן ממושך מחוץ למכוניותיהם, תוך שהם עוסקים עסקו בפעילות אשר איננה קשורה בטבורה באף אחד מרשימת השימושים שבסעיף 1 לחוק. חובת הפיצויים הונחה לפיכך על כתפיו של הנהג שפגע ברכבו של התובע.
