בעל רכב נפגע בתאונת דרכים לאחר שנתן לאחר לנהוג ללא ביטוח - האם פיצויים?
| דרגו את המאמר |
|
בעל רכב נפגע בתאונת דרכים לאחר שנתן לאחר לנהוג ללא ביטוח – האם יקבל פיצויים?
ת"א 2530-06
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 הינו חוק בעל מטרה סוציאלית אשר נועד לאפשר פסיקת פיצויים לאדם לאחר תאונת דרכים ללא קשר לסוגיית האשם. עם זאת, החוק קובע מספר מקרים בהם נפגע תאונת דרכים לא יהיה זכאי לפיצויים. אחד מהם הוא העדר ביטוח לרכב. יצוין כי במידה ואדם נהג ברכב ללא ביטוח, אך הוא לא ידע ו/או יכול היה לדעת כי אין למכונית ביטוח, הרי שהחוק עדיין "מכסה" אותו. המצב שונה כאשר הנפגע הינו בעל הרכב.
להלן דוגמא למקרה בו בעל רכב נתן לאחר לנהוג ברכב ללא ביטוח, וזאת למרות שהוא ידע על היעדר הביטוח. הנהג ללא הביטוח עשה שימוש ברכב (מלגזה) וגרם לתאונה בה נפגע בעל הרכב. הנפגע הגיש תביעה לפיצויים ובית המשפט נדרש לבחון את זכאותו.
החריג לחוק - בעל רכב נתן לנהוג ללא ביטוח
סעיף 7 לחוק הפיצויים, אשר דן בהגבלת זכאותם של נפגעים לפיצויים מכוח חוק זה, קובע כי גם כאשר מדובר בתאונת דרכים, ישנם מקרים בהם הנפגע לא יהיה זכאי לפיצוי. בין מקרים אלה ניתן למנות, בין השאר, "בעלי רכב או מחזיקים ברכב, אשר נפגעו כאשר נתנו לאחר לנהוג ברכב כשאין לרכב ביטוח לפי פקודת הביטוח או שהביטוח לא כיסה את נהיגתו של האחר".
קראו עוד בתחום:
- תאונת דרכים בהעדר ביטוח חובה בגין רישיון נהיגה לא מתאים
- אחריות לנהיגה ללא ביטוח חובה - אחיו של המשתמש ברכב היה רשום כבעליו
- מחלוקת בנוגע לזהות הנהג - פיצויים לאחר תאונת דרכים
- נהג חדש נפגע בתאונת דרכים לאחר שנהג ללא מלווה
בית המשפט העליון, ברע"א 2853/96 , קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' פרח, עסק בהרחבה בהוראת סעיף 7 הנ"ל. בפסק הדין הזה נקבע כי "ישנם אירועים אשר בהם לא יהיה זה נכון לפסוק פיצויים לנפגע ולא יהיה זה ראוי לחייב את חברת הביטוח ו/או את קרנית בנזקיו של האחרון. הרציונל אשר עומד בבסיס הוראת סעיף 7 הינו להדגיש כי בכל מקום בו בעל הרכב מתיר נהיגה ללא ביטוח, הוא עלול לשאת בתוצאות". הודגש כי "בעל רכב המתיר נהיגה ללא ביטוח עובר על מחדל כה רב עד אשר המחוקק קבע כי יש להפקיע ממנו את זכותו לפיצויים".
דוגמא לפסק דין
במקרה זה, התובע הנפגע היה בעל חברה לשיווק וייצור שטיחים. הוא נפצע בעת ששהה במחסן החברה בבני ברק כאשר עבד במקום בתור מנהל עבודה ועובד כללי. הפציעה אירעה כאשר הנתבע, המחסנאי במקום, נסע במלגזה והוביל משטחי פרקט כבדי משקל שאחד מהם נפל לפתע על רגלו הימנית של התובע.
בית המשפט בחן את המקרה וקבע כי הוא נכנס בגדרו של סעיף 7 לחוק. נקבע כי התובע, אשר היה המחזיק של המלגזה בתקופה נשוא התובענה (מתוקף היותו בעל הבית של החברה), הורה למחסנאי לעשות שימוש ברכב למרות שהוא ידע (או היה צריך לדעת) שלמלגזה אין ביטוח מתאים. התובע ניסה לטעון כי הוא לא ידע כיצד המלגזה הגיעה לידיו של המחסנאי והוא לא ידע כי למלגזה לא היה ביטוח. בעניין זה, יש לציין כי המלגזה לא הייתה בבעלותו של התובע. עם זאת הוא היה המחזיק בה. למעשה, מדובר היה ברכב בבעלות עסק שכן, אשר מתוקף היחסים הטובים של התובע עם שכניו, ניתן לעובדי התובע לעשות בו שימוש לעיתים קרובות. יתרה מכך, התובע אף התכוון לקנות את המלגזה משכנו.
בית המשפט קבע כי דין התביעה להידחות. ראשית, נקבע כי המחסנאי נהג במלגזה בהיתר של התובע, בהתאם לבקשתו ובכפוף להנחיותיו. שנית, הוכח כי התובע ידע היטב מהיכן הגיעה המלגזה והוא היה יכול בהחלט לדעת שהרכב לא מבוטח כראוי. שלישית, בית המשפט קבע כי התובע לא עשה כל מהלך על מנת לבדוק האם המלגזה מבוטחת כחוק. אף התובע העיד כי רק כאשר קרנית (קרן ממשלתית לפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אשר מפצה נפגעים, לעיתים, גם בהעדר ביטוח בתוקף) ערכה בדיקות במקום הוא הבין את המצב.
