האם תביעה אשר הוגשה בחלוף שנים רבות לאחר תאונת דרכים התיישנה?

דרגו את המאמר

האם תביעה בגין תאונת דרכים, אשר הוגשה לאחר כ-7.5 שנים, התיישנה?

ת"א 677-01-10

אדם נפגע בתאונת דרכים בדצמבר 2002. תביעה בגין נזקי גוף אשר נגרמו בתאונת הדרכים הוגשה על ידי הנפגע רק בינואר 2010. האם התביעה התיישנה?

סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין קובע כי תקופת ההתיישנות מתחילה להימנות מהיום בו נולדה עילת התביעה. על פי סעיף זה, כאשר עילת התובענה הינה נזק, והנזק לא התגלה ביום אשר אירע, ההתיישנות תחל לרוץ ממועד גילוי הנזק ולא ממועד האירוע. התובע טען כי היום בו נזקיו התגלו היה לכל המוקדם אפריל 2005 (כאשר אובחנה אצלו מחלת הקרוהן), ולכל המאוחר יולי 2008 (כאשר התגלה אצלו נזק אורטופדי). מאידך, חברת הביטוח טענה כי בתביעה העוסקת בתאונת דרכים, והמוגשת מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1995, עוסקים במועד קרות התאונה בלבד, ולא במועד "גילוי הנזק".

      קראו עוד בתחום:

• האם התיישנות תביעת קטין שהוגשה מכוח פוליסת ביטוח תאונות אישיות?

• חשיפה לחומרים כימיים בעבודה גרמה להתפתחות מחלת כבד, האמנם?
• התיישנות תביעה בגין ליקוי שמיעה בעבודה לאחר התיקון לחוק, האמנם?
• תביעה לביטול חוב במוסד לביטוח לאומי התיישנה

יש לציין כי חוק הפיצויים מחיל מפורשות את סעיף 89 לפקודת הנזיקין על תביעות אשר עילתן הינה תאונת דרכים. בחוק זה אין הוראה אשר קובעת כי חוק ההתיישנות לא יחול עליו. לעניין תקופת ההתיישנות, סעיף 89(2) קובע כדלקמן: "כאשר עילת התביעה הינה נזק אשר נגרם כתוצאה ממעשה (או מחדל), יש למנות את תקופת ההתיישנות מהיום בו אירע הנזק, ואך ובמידה והנזק לא התגלה במועד, ההתיישנות תחל לרוץ ממועד גילוי הנזק. עם זאת, במידה והנזק לא התגלה בתוך עשר שנים ממועד האירוע, התביעה התיישנה".

במקרה דנן, "המעשה" הינו אירוע התאונה, ויום אירוע הנזק הינו "יום התאונה". אכן, קבע בית המשפט, כל אימת שלא התגלה הנזק, תקופת ההתיישנות יכולה להתארך. עם זאת, מרגע שנתגלה נזק פיסי כלשהו, תקופת ההתיישנות מתחילה לרוץ, "וזאת אף אם הנזק התרחב בהמשך". בפסק הדין נקבע כי הלכה פסוקה היא כי פירוש סעיף זה צריך להיות באופן הבא – מרגע שניתן היה להצביע על "ראיה לסימני נזק", מתחיל מרוץ ההתיישנות.

טיפול רפואי מיד לאחר התאונה

במקרה דנן, עיון בתיעוד הרפואי אשר צורף לכתב התביעה הראה כי התובע הלך לבית החולים "אסף הרופא" כבר ביום התאונה, אובחנו אצלו שברים בכף היד וידו גובסה. אכן, בשלב מאוחר יותר התגלו אצל התובע נזקים נוספים כגון קרוהן ונזקים אורטופדיים. עם זאת, בית המשפט קבע כי די היה בממצאים הראשוניים מבית החולים אסף הרופא בכדי להתחיל את מרוץ ההתיישנות, והתרחבות הנזק לא היוותה אפוא עילה חדשה.

התובע הפנה את בית המשפט לפסיקתו של בית המשפט העליון בע"א 165/83 בוכריס נ' דיור לעולה בע"מ. בפסק דין זה, בית המשפט העליון קבע כי לא די בהתגלות הנזק על מנת להתחיל את מרוץ ההתיישנות, ויש להוכיח כי אדם סביר היה מגיש תביעה בגין הנזק המדובר.

בית המשפט קבע, במקרה דנן, כי גם פסק דין זה איננו יכול להועיל לתובע. השופט קבע כי אדם סביר, אשר היה נפגע בתאונת דרכים, ואשר נגרמו לו כתוצאה ממנה שברים ביד, היה מגיש תביעה בגין התאונה ולא ממתין למעלה משבע שנים. "לא מדובר בנזק של מה בכך", נכתב בפסק הדין, "העובדה ששנים לאחר התאונה, התגלו ממצאים נוספים, אין בה כשלעצמה כדי לעצור את תחילת מניין תקופת ההתיישנות בהינתן שכבר ביום התאונה התגלו נזקים המאפשרים הגשת התביעה".