תאונת דרכים במהלך נסיעת מבחן כאשר הרכב היה מבוטח לפי שם
| דרגו את המאמר |
|
תאונת אופנוע בנסיעת מבחן, האם כיסוי ביטוחי למרות ביטוי נקוב בשם?
תא (עכו) 2933-01-09
פעמים רבות, כאשר אדם מבקש לרכוש רכב מאדם אחר, המוכר מאפשר לקונה לערוך על הרכב נסיעת מבחן. האם תאונת דרכים המתרחשת במהלך נסיעת המבחן מקימה זכאות לפיצויים לנפגע? כיצד אפוא תיבחן סוגיה זו במקרה של ביטוח "נקוב בשם", דהיינו - ביטוח אשר תקף אך ורק לגבי זהותו של נהג מסוים ותו לא. להלן דוגמא למקרה כאמור.
קראו עוד בתחום:
- האם קרנית תפצה בהעדר ביטוח במקרה של תאונה בעת רכיבת מבחן לפני רכישה?
- תביעה נגד קרנית בגין תאונת אופנוע - מי רכב על הכלי?
- תאונה עם אופנוע 1,000 סמ"ק של רוכב עם רישוין של עד 500 סמ"ק
- האם נוסע על אופנוע גנוב יזכה לפיצויים מקרנית לאחר תאונת דרכים?
- הוכחת תאונת אופנוע עצמית
התובע ביקש לרכוש אופנוע אשר הוצע למכירה על ידי הנתבע. במהלך הבדיקות שנערכו לאופנוע, התובע נהג בכלי לצורך התרשמות ו"נסיעת מבחן". מיד לאחר תחילת הנסיעה, התובע נפגע מרכב חולף ונגרמו לו נזקי גוף קשים. האופנוע היה מבוטח על בסיס ביטוח "נקוב בשם" שקבע כי רק נהיגתו של הנתבע כוסתה בכיסוי ביטוחי. תביעתו של התובע הוגשה כנגד הנתבע וחברת הביטוח שלו. הנתבעים טענו כי לא היה קיים כיסוי לתאונה וזאת בשל הוראותיו המפורשות של חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (חוק הפלת"ד).
התובע טען כי הוא היה זכאי לפיצויים לפי חוק הפלת"ד וזאת משום שחלו עליו הוראות סעיף 7א לחוק זה. מדובר בסעיף אשר קובע חריג לשלילת פיצויים. התובע טען כי הוא נהג בנסיעת מבחן על האופנוע וזאת לאחר שניתן לו היתר מבעלי הרכב. לטענתו, המוכר לא ציין בפניו כי האופנוע מבוטח על שמו בלבד.
לדבריו, בנסיבות העניין, לא היה זה סביר שהוא יידע כי נהיגתו על האופנוע לא הייתה מבוטחת. מנגד, הנתבע טען כי הוא לא התיר לתובע לרכב על האופנוע והסכים רק שאחרון "יתרשם מהכלי באופן חיצוני". לטענתו, בינו לבין התובע לא הייתה היכרות מיוחדת ועל כן התובע היה חייב לוודא את קיומו של כיסוי ביטוחי.
המסגרת המשפטית
סעיף 7 לחוק הפלת"ד קובע כי ישנם שישה מקרים בהם נשללת זכותו של נפגע לפיצויים לאחר תאונת דרכים. סעיף 7(5) לעניין זה קובע כי מי שנהג ברכב ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח, או שהביטוח לא כיסה את נהיגתו, לא יהיה זכאי לפיצויים. עם זאת, סעיף 7א' לחוק קובע חריג להוראה הנ"ל לפיו נהיגה בהיתר או באי ידיעה אודות העדר הביטוח איננה שוללת את הזכות לפיצויים. למעשה, סעיף 7א' קובע שלושה תנאים מצטברים להוכחת החריג הנ"ל:
- הנהיגה ברכב נעשתה בהיתר מהמחזיק או הבעלים.
- הנהג אשר נפגע לא ידע אותו העדרו של הכיסוי הביטוחי.
- בנסיבות העניין, לא היה זה סביר להניח כי הנהג יידע שלא קיים כיסוי ביטוי.
בית המשפט העליון, בע"א 1777/03 קרנית, קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' אמיל אגמי, ניתח באופן מעמיק את המבנה הנורמטיבי של סעיף 7א לחוק הפלת"ד. כמו כן, הודגש כי מדובר בתנאים מצטברים ועל כן נפגע תאונת דרכים המבקש ליהנות מתחולת הסעיף נדרש להוכיח את קיומם של כל השלושה.
מן הכלל אל הפרט
במקרה דנן, התובע העלה טענה עיקרית לפיה הוא קיבל היתר מהנתבע לרכב על האופנוע. בית המשפט קבע כי הצדק עם התובע בעניין זה ואכן הרכיבה הייתה בהיתר מהנתבע. כעת, בית המשפט נדרש לבחון את מהות היחסים בין התובע ובין הנתבע. התובע והנתבע הכירו זה את זה בשל עבודתם המשותפת בתור שליחים אצל אותו המעביד. כמו כן, התובע העיד כי הוא הכיר את הנתבע עוד לפני שהתחיל לעבוד בחברה וידע לציין שמות מבני משפחתו.
כעת, בית המשפט נדרש לבחון את התנאי השלישי - האם היה זה סביר שהתובע לא ידע על העדר הכיסוי הביטוחי, וזאת בהתאם לנסיבות המקרה. בית המשפט מצא כי ידו של התובע הייתה על התחתונה. התובע הוכיח אמנם היכרות בין הנתבע לבינו, אך לא היה מדובר ב"ידידות אמיצה" אשר הייתה יכולה להקים לו את הזכות להיכנס בגדרו של סעיף 7א' לחוק. דהיינו, מערכת היחסים בין התובע לנתבע הייתה, חרף היכרותם, מערכת יחסים רחוקה יחסית אשר חייבה את התובע לברר את קיומו של הביטוח טרם עלייתו על האופנוע לנסיעת מבחן.
"התובע רצה לבחון את האופנוע בנהיגת מבחן ולשם כך קיבל את רשותו של הנתבע, אך לא דאג לשאול בדבר קיום כיסוי ביטוחי ולוודא בפועל שנהיגתו באופנוע מכוסה בפוליסה הקיימת", נכתב בפסק הדין.
