תאונת דרכים בעקבות רכב חונה אשר נהגו לא הביט לאחור

דרגו את המאמר

מי אשם בתאונת דרכים בין רכב נוסע לרכב חונה?

במסגרת תביעה בין שני נהגים אשר רכביהם התנגשו, נדרש בית המשפט לבחון את אשמתו של כל אחד מהמעורבים בתאונה. מדובר היה בתאונה ברחוב עמוס תנועה ברמת גן. רכב נסע בנתיב ישר המקביל לרכבים החונים בצידו. בעוד הוא מתקדם, הבחין נהגו ברכב אשר נסע לאחור על מנת להיכנס לחנייה (תוך חסימת נתיב הנסיעה). בעקבות כך, סטה הרכב במהירות שמאלה על מנת שלא להיתקל ברכב החונה והתנגש עם רכב אחר אשר הגיע ממול.

      קראו עוד בתחום:

• נהג שיכור נהרג בתאונת דרכים - האם כיסוי ביטוחי?
• אחריות שילוחית של מעביד לתאונת דרכים בה היה מעורב רכב חברה
• משקלה של גרסה ראשונית בתביעה בגין תאונה שהינה תאונת דרכים

• פיצויים בגין תאונת דרכים בה מעורבים מספר כלי רכב - מי אחראי?

חברת הביטוח של הרכב החונה טענה כי יש להטיל את האשמה על הרכב הפוגע וזאת משום שמדובר ב"נהיגה פסולה הכוללת עקיפה של כלי רכב חונים והתנגשות ברכב מהנתיב הנגדי". חברת הביטוח של הרכב הפוגע טענה כי לא כך הייתה השתלשלות הדברים. עד מטעמה, בעל חנות פרחים במקום סמוך, העיד כי הסטייה שמאלה נעשתה משום שהרכב החונה החל בפתאומיות לנסוע לאחור.

בית המשפט בחן את הגרסאות אשר הוצגו בפניו וקבע כי מרבית האשמה תוטל על הרכב החונה. הרכב החונה היה בחנייה כפולה, כאשר שדה הראייה של נהגו מת. עם זאת, נהג הרכב החונה החליט להיכנס לחניה לאחור בכל זאת, ומבלי לבדוק את הדרך משמאלה ומאחורה.

בעל חנות הפרחים. אשר העיד בפני בית המשפט, היה עד ניטראלי וגרסתו התקבלה על ידי השופט כאמינה. בפסק הדין נקבע כי נסיעה לאחור, באופן פתאומי וללא איתות, תוך חסימת נתיב נסיעה, הינה התנהגות רשלנית. כמו כן, הוכח כי נהג הרכב החונה לא בלם אלא עם התאונה. לאמור, הוא לא הביט לאחור במהלך החנייה.

לסיכום, בית המשפט קבע כי יש להטיל אחריות על נהג הרכב החונה בשיעור של 70%, ואת היתרה על הנהג הפוגע (בגין פגיעה מאחור).