מוסכניק הגיש תביעה בגין תאונת דרכים במהלך טיפול ברכב על הרמפה
דרגו את המאמר |
|

נפילת רכב על עובד מוסך – האם תאונת דרכים?
תאונת דרכים מוגדרת לפי החוק כמאורע אשר במהלכו נגרם לאדם נזק כתוצאה משימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה. החוק מרחיב וקובע כי תאונת דרכים הינה גם תאונה שנגרמה כתוצאה ממקרים נוספים כגון התפוצצות או התלקחות שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר אשר חיוני לכושר נסיעתו, מאורע שגרם לפגיעה בעקבות פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו ועוד. שימוש ברכב מנועי מוגדר לפי החוק, מלבד נסיעה ברכב, ככניסה לתוך רכב, ירידה מתוכו, החניית רכב, נפילה של חלק מהרכב או מטענו ועוד.
הגדרתה של תאונת דרכים לפי החוק כוללת שלוש חזקות חלוטות מרבות (מרחיבות), וחזקה ממעטת אחת. בחינתן של החזקות המרבות נעשית כאשר ההגדרה הבסיסית נשללת. האם יש להכיר במוסכניק אשר נפגע במהלך טיפול ברכב שהתדרדר מהרמפה, כנפגע תאונת דרכים?
התובע במקרה דנן עבד כמכונאי ונהג משנת 1975. בשנת 1990 עלה התובע לארץ ועבד במוסכים שונים. העבודה עם הרכבים במוסך הייתה מורכבת מפעילות חוזרות ונשנות והיא דרשה העלאת הרכבים על רמפה (מגבה). ביום האירוע, בעת שהתובע ביצע טיפול ברכב אמבולנס צבאי שנכנס למוסך, הוא נדרש להעלות את הרכב על הרמפה.
התובע ביצע מספר טיפולים ברכב כשהוא על הרמפה בשעות הבוקר, ויצא להפסקת צהריים. כאשר התובע שב להמשך הטיפולים, בעוד הוא מבריג למקום צינור בלם קדמי חדש, חלקו הקדמי של הרכב "נפל" עליו. התובע, אשר היה מתחת לרכב באזור הכנף הקדמית השמאלית, נפגע בשל "נפילת הרכב". האם מדובר בתאונת דרכים?
טיפול במוסך אינו תיקון דרך
בעא 358/83 שולמן נ. ציון חברה לביטוח בע"מ, בית המשפט קבע כי גם טיפול במוסך יכול להוות "תיקון דרך או טיפול דרך". תיקון מס' 8 לחוק הפיצויים בא אפוא לסייג את שימושי הלוואי אשר הינם נלווים לשימוש העיקרי, באופן כזה שטיפולי ותיקוני דרך, התנתקות חלק מרכב או ממטענו, יחשבו כשימוש ברכב מנועי רק במידה והם נעשו שלא במסגרת עבודתו של אדם.
במקרה דנן, בית המשפט קבע כי התובע היה עובד המוסך ועל כן התיקון בוצע במהלך עבודתו. אי לכך, לא מדובר בטיפול דרך או תיקון דרך, המהווים חלק מהחזקה המרבה בחוק הפיצויים. התובע טען כי הרכב התדרדר. על מנת להוכיח טענה זו, היה עליו לשכנע את בית המשפט כי הרכב התדרדר, או חלק ממנו נפל, תוך כדי נסיעה. טענה זו נדחתה מחמת מספר טעמים.
בעת האירוע הרכב חנה על הרמפה ולא היה אף עד אשר יכול היה להעיד כי טרם נפילת הגלגל התקדם הרכב מחוץ למישור המגבה. כמו כן, לא היו עדים אשר יכלו להעיד על מיקום הרכב והאם הרכב עשה, טרם ה"התדרדרות", דרך כלשהי. "התובע לא הרים את הנטל להראות כי הרכב עבר כברת דרך כלשהי על גבי המגבה קודם נפילת הגלגלים מחוץ למישור המגבה", נקבע בפסק הדין.
יתרה מכך, בית המשפט ציין כי גם אם התובע היה מוכיח טענה עובדתית זו, עדיין לא היה בכך כדי לענות על המונח "התדרדרות" אשר מופיע בהגדרת שימוש ברכב מנועי לפי החוק. הלכה פסוקה היא כי המשמעות הלשונית והתכליתית של המונח "הידרדרות" מקורה בתהליך הגלום בהתדרדרות שהינו מטבעו הדרגתי ותולדה של שיפוע.
במקרה דנן, נקבע כי עסקינן בנפילה פתאומית אשר נעדרה מוטיב התדרגתי ולא הייתה היא קשורה בסיכון תחבורתי. "הרכב - עובר להתרחשות - היה במצב סטטי. דהיינו, הארוע נעדר מרכיב דינמי אשר בגינו ביקש המחוקק לפצות", נכתב בפסק הדין.