נפגע משתקם לאחר תאונת דרכים - חישוב פיצויים
| דרגו את המאמר |
|
פיצויים מופחתים לנפגעת אשר פעלה להפחתת נזקיה ולשיקומה
התובעת נפגעה בתאונת דרכים כהולכת רגל, עת הייתה במחצית שנת הלימודים בכיתה י"א. לאחר התאונה אושפזה האחרונה בבתי חולים ובבית לוינשטיין, והשתחררה סופית רק כעבור שבעה חודשים.
בחודש ספטמבר 2006, שבה התובעת לכיתת האם שלה. לאחר מאמצים רבים, ולמרות שטרם החלימה באופן מלא, עלה בידה להשלים את אשר החסירה בכיתה י"א.
קראו עוד בתחום:
- הפסד השתכרות עתידי - תוכניות כלכליות שלא יצאו אל הפועל
- פיצויים בעקבות נזק נפשי לקרוב של נפגע בתאונת דרכים
- החלפת פרטים לאחר תאונת דרכים
- הלכת השנים האבודות, מהי?
כמו כן, היא עמדה בהצלחה בכל בחינות הבגרות, למעט חוסר מועט במקצוע האנגלית, אשר ניתן להשלמה. לאחר השלמת חוק לימודיה, עבדה התובעת במספר עבודות מזדמנות, ובשנת 2008 גויסה לשירות צבאי בפרופיל 64.
בין התובעת לבין חברות הביטוח הנתבעות נתגלעו שתי מחלוקות - מהו שיעור נכותה התפקודית של התובעת והאם יש להקפיא את תשלום הפיצויים עד אשר תמצה התובעת את זכויותיה במוסד לביטוח לאומי.
המומחה בתחום הנוירולוגי מטעם בית המשפט קבע לתובעת 25% נכות, בגין תסמונת מוחית לאחר חבלה.
חברות הביטוח - לפי רשת הפייסבוק, לתובעת יש הרבה חברות
חברות הביטוח טענו כי יש לסטות מחוות דעתו של המומחה, לאור העובדות שהתגלו במהלך ניהול הדיון בבית המשפט. לטענתן, במסגרת ההליך המשפטי התברר שהתובעת מסרה פרטים שגויים למומחים, לפיהם היא מבודדת מבחינת חברתית, הישגיה הלימודים נפגעו וכך גם דימוייה העצמי.
חברות הביטוח נשענו על הראיות אשר הוצגו בפני בית המשפט, ובהן נראה כי התובעת שיפרה את הישגיה הלימודיים לאחר התאונה לאין שיעור. כמו כן, חברות הביטוח הציגו גם עדויות מאתרה האישי של התובעת ברשת חברתית באינטרנט – בו נראה כי יש לה חברים רבים, היא מבלה בחוף הים ומשתתפת בטיולים. כמו כן, התובעת נראתה רוקדת בחתונות אחיה ואחותה.
האם נפגע אשר מגייס כוחותיו לשיקום יזכה לפיצויים מופחתים?
בית המשפט ניסח את השאלה המשפטית מחדש - האם נפגע אשר מגייס את כל כוחותיו על מנת לנסות ולשוב לחיים תקינים, בין אם הוא אכן מצליח בכך ובין אם רק משדר זאת כלפי הסובבים אותו, יזכה לפיצוי נמוך מאשר חברו אשר פועל על פי עצת "מקורביו", ומעצים את מגבלותיו עד לתום ההליך המשפטי?
במקרים אלו נוטה בית המשפט להבחין בין שני מקרים:
- האחד - מקרה בו נעשים מאמצים חריגים אשר אינם תואמים את מצב הניזוק, כגון, כבמקרה דנן, השתתפות בריקודים בחתונת קרוב משפחה מדרגה ראשונה. לעיתים יקלע הניזוק למצבים בהם סביר כי יעשה מאמצים ניכרים, אשר לעיתים יפגעו בבריאותו, לטווח הקצר או אף לטווח הארוך. מצבים אלו אינם הפרט המעיד על הכלל, ואין בתיעודם או בהתגלותם כדי לפגום בזכותו לפיצויים.
- השני - מקרים בהם נעשה המאמץ האמיתי, המצופה מכל ניזוק, להקטין את נזקו ולעשות כל שביכולתו על מנת לשוב ככל האפשר למצבו הקודם. פסיקת הפיצויים במקרה דנן על פי מצבו המוטב של הניזוק, אינם מהווים פגיעה בו ואף מגנים עליו מפני טענת הפחתת הפיצויים עקב אי הקטנת הנזק. מצב זה גם אינו מביא להתעשרות חברת הביטוח הואיל וכאשר נשמע הניזוק למקורביו הנ"ל, דינה של טענת הצד שכנגד כי היה עליו להקטין את נזקו והא לא עשה כן, להתקבל.
השיפור בהישגים הלימודיים - לא קשור להחלמה מהתאונה
התובעת הודתה כי הישגיה הלימודיים לפני התאונה היו דלים אך לדבריה, לולא הייתה משקיעה את כל כולה בלימודים (לרבות סיוע משפחתי, הקלות בבית הספר ועוד) – לא הייתה בידיה היכולת להגיע לתוצאות אלה. בית המשפט קיבל טענתה זו וקבע כי ההצלחה בלימודים איננה מעידה על כך שלא נגרמה לתובעת פגיעת ראש.
קראו בנוסף:
- פיצויי בעקבות סבירות להחלפת אבי עורקים בגין תאונת דרכים
- התובעת תהיה זכאית להפסד השתכרות עתידי
- חשיבותה של אמינות בתביעת נזיקין לאחר תאונת דרכים
- כיצד יחושבו פיצויים לפנסיונרית לאחר תאונת דרכים?
עם זאת, בית המשפט קבע כי חברות הביטוח הוכיחו שמבחינה חברתית התובעת איננה מסתגרת בביתה. הוכחה זו לא סייעה לחברות הביטוח שכן לא היה בכך בכדי לסתור את חוות דעת המומחים שקבעו כי חלו בתובעת שינויים התנהגותיים ואישיותיים לאחר התאונה. בקשר לחייה החברתיים, השופטים קבעו כי חברה אחת או שתיים ברשת הפייסבוק אינן מעידות על חיים חברתיים זהים לאפשרויותיה של הצעירה טרם התאונה.
הנכות התפקודית הופחתה אך תישאר בשיעור של 15% לכל החיים
בית המשפט קבע במקרה דנן, בסיכום בחינת נכותה התפקודית של התובעת בתחום הנוירולוגי-קוגניטיבי, שמגבלותיה בתחום הקוגניטיבי (הלימודי וההתנהגותי) ילוו אותה למשך כל חייה.
עם זאת, השופטים ציינו שאם תלמד התובעת להתגבר על חלק מן הבעיות בדרך זו או אחרת (כפי שמצופה ונדרש מניזוק), הרי שפגיעתן ביכולותיה התפקודיות, יהיו פחותות משיעור נכותה הרפואית. לפיכך, נקבעה נכותה התפקודית של התובעת בגין מגבלותיה הקוגניטיביות בשיעור 15%, ולא בגובה 25% כפי שנקבעו בחוות הדעת הרפואית.
