רשלנות רפואית לאחר תאונת אופנוע וקרע באבי העורקים

דרגו את המאמר

רשלנות בטיפול בבית חולים לאחר תאונת אופנוע

בחור צעיר אשר רכב על אופנוע מאחורי הנהג נפגע בתאונת דרכים באורח קשה. הצעיר הובהל לבית החולים אך נפטר במהלך האשפוז. משפחתו של המנוח טענה כי מדובר היה ברשלנות רפואית בבית החולים וזאת בגין הטיפול במנוח עם הגעתו למוסד הרפואי. בני המשפחה טענו כי מצבו של האחרון היה אמנם קשה, אך אם הרופאים היו משכילים להעניק לו את הטיפול במועד, סביר להניח שהיה ניתן לאבחן את בעיותיו ולהציל את חייו. עובדות המקרה היו כדלקמן.

      קראו עוד בתחום:

• אשם תורם בתאונת אופנוע בשיעור 80%
• תאונת דרכים במהלך נסיעת מבחן כאשר הרכב היה מבוטח לפי שם
• תאונת אופנוע ים ותביעת פיצויים - האם הסתכנות מרצון?
• האם נוסע על אופנוע גנוב יזכה לפיצויים מקרנית לאחר תאונת דרכים?
• תאונה עם אופנוע 1,000 סמ"ק של רוכב עם רישוין של עד 500 סמ"ק

לאחר התאונה, הגיע אמבולנס לזירת האירוע. האמבולנס העביר את המנוח לניידת נט"ן והאחרון הועבר באמצעותה לבית החולים. כאשר המנוח הגיע לבית החולים הוא הועבר ליחידת הטראומה. שם, הוא עבר שורה של בדיקות כגון שני צילומי רנטגן וצילום US. כמו כן, הרופאים נתנו לתובע נוזלים והכניסו לו נקז לאחר שאובחן דם בחזהו. בעקבות יציאה של כמות משמעותית של דם מבית החזה, המנוח הובהל לחדר הניתוח במהירות. כעת, התגלה בבית החולים קרע באבי העורקים. לדאבון ליבם של בני המשפחה, המנוח נפטר על שולחן הניתוחים כאשר הוא בן 26 בלבד.

מתי היה צריך להיות מאובחן הקרע באבי העורקים?

במסגרת התביעה, הצדדים לא היו חלוקים בנוגע לסיבת המוות. היה ברור לכל כי המנוח הלך לעולמו בשל קרע באבי העורקים. הצדדים העלו טענות שונות בנוגע למועד אבחון הקרע ומתן הטיפול בבית החולים. המשפחה טענה כי לאחר התאונה המצב של הקרע היה חלקי בלבד, ורשלנות הצוות הרפואי בבית החולים באבחון הקרע היא זו אשר גרמה להחמרת המצב ולמוות.

המדינה טענה כי היות ואבי העורקים של המנוח נקרע כבר בתאונה, והיות ומדובר באחד המצבים המסוכנים ביותר הידועים כיום למדע הרפואה, אין מקום לפסוק פיצויים לבני המשפחה. הנתבעים טענו כי מצבו של המנוח היה כה קשה כאשר הוא הגיע לבית החולים שלא היה ניתן להציל את חייו. נטען כי הצוות הרפואי פעל כמצופה ממנו מבחינת הסטנדרטיים הסבירים בנסיבות העניין.

בית המשפט: "מדובר ברשלנות רפואית"

בית המשפט בחן את הסוגיה וקבע כי הצוות הרפואי בבית החולים התרשל כלפי המנוח והיה לו חלק בפטירתו של האחרון. ראשית, בית המשפט ציין כי בית החולים גרם למשפחה לנזק ראייתי כאשר צילומי הרנטגן הכה משמעותיים אבדו. אי לכך, נקבע כי נוצר מצב של העדר רשומה רפואית. בהתאם, נטל ההוכחה הונח לפתחו של בית החולים. כעת, היה על בית החולים להוכיח העדר רשלנות.

לאחר מכן, בית המשפט קבע כי בית החולים לא השכיל להוכיח שהקרע באבי העורקים אשר גרם לפטירתו של הנער היה תולדה של פציעתו בתאונת הדרכים ולא מדובר בהחמרת המצב בגין אבחון מחלה מאוחר במחלקת הטראומה. לדוגמא, במידה והקרע באבי העורקים היה נגרם בתאונה, סביר להניח שהמנוח לא היה שורד שעות כה רבות בבית החולים. דהיינו, בית המשפט קבע כי סביר יותר להניח שהקרע היה חלקי בלבד, ורשלנות בית החולים באבחון המצב היא זו שגרמה למוות המצער.

להלן הגורמים אשר העידו על רשלנותו של בית החולים במקרה דנן:

1. במהלך הטיפול שניתן למנוח בבית החולים, הרופאים לא שקלו כי מדובר בקרע באבי העורקים.
2. הרופאים נתנו למנוח נוזלים במהירות רבה ובכמות גדולה, זאת חרף נוזלים אשר ניתנו לו זה מכבר בניידת הטיפול הנמרץ. הצוות הרפואי איחר בהזעקה של כוננים מומחים. כמו כן, היה איחור גם בהגעתו של הרופא המנתח הראשי מביתו.
3. הצוות הרפואי החליט באיחור על האופציה לנתח את המנוח.
4. חל עיכוב בהבאתו של המנוח מחדר האשפוז לחדר הניתוחים.