תאונת דרכים בהעדר ביטוח חובה בגין רישיון נהיגה לא מתאים

דרגו את המאמר

פיצויים מחברת ביטוח למרות רישיון נהיגה שלא בתוקף

סעיף 7 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע רשימה סגורה של נפגעים אשר אינם זכים לפיצויים לפי החוק. מדובר למעשה בסעיף אשר מחריג את הכלל כי כל אדם זכאי לפיצויים לאחר תאונת דרכים, וזאת ללא קשר לסוגיית האשם. הרציונאל אשר עומד מאחורי סעיף 7 לחוק, הוא הרתעתי-עונשי.

השופט מישאל חשין דן בכך ברע"א 2853/96 קרנית – קרנית נ' פרח פ"ד נג(1) 680, 684 (1999). בפסק דין זה כתב השופט חשין כי "ישנם סוגי אירועים שבהם לא יהא זה נכון לזכות נפגע בקבלת פיצויים ולא יהא זה ראוי לחייב בתשלום פיצויים. כל סוגי אירועים אלה נקבצו ובאו אל הוראת סעיף 7 לחוק הפיצויים".

בתי המשפט, בבואם לפרש את תתי הסעיפים בסעיף 7 לחוק, נדרשו לאזן בין התכלית ההתרעתית-עונשית של הסעיף מחד, לבין תכליתו הסוציאלית של החוק מאידך. בהתאם לכך, נקבע כי העיקרון אשר ינחה את פסיקות בית המשפט בעניין זה יהיה כי יש לפרש את הסעיף במשורה ובצמצום, וזאת על מנת שהוא יוחל על מקרים חריגים ומיוחדים בלבד.

סעיף 7(3) לחוק – העדר רישיון נהיגה

סעיף 7(3) לחוק הפיצויים קובע כי נפגעים אשר נהגו ברכב ללא רישיון נהיגה אינם זכאים לפיצויים מחברת הביטוח. עם זאת, החוק קובע כי במידה ורישיון הנהיגה לא היה בתוקף, מחמת אי תשלום קנסות או בשל הגבלה הנובעת לפי פרק ו' לחוק ההוצאה לפועל, אין לשלול את זכותו של הנפגע לפיצויים.

ההיגיון מאחורי סעיף זה הינו לשלול זכאות לפיצויים לאדם אשר נהג ברכב ללא רישיון נהיגה. מדובר אפוא באקט התרעתי מעין עונשי, שכן עסקינן בנהג ללא כישורי נהיגה מוכחים אשר ייתכן והוא מהווה סכנה עבור עצמו ועבור המשתמשים הנוספים בדרך.

הנשיא בדימוס, אהרון ברק, התייחס לכך בפסיקתו באופן הבא: "נהיגה ללא רישיון מגדילה במידה ניכרת את הסיכונים בדרכים. מדובר בתופעה כה לא רצויה, עד שהיא מצדיקה שלילת פיצויים על-פי החוק ממי שאחרת היה זכאי להם על-פי החוק", ומוסיף ברק, "אין זה מוצדק להקנות למי שיוצר סיכונים מיוחדים בדרכים את האפשרות לחסות תחת כנפי החוק והסדרי החבות והפיצוי המיוחדים שהוא יצר".

שורה ארוכה של פסקי דין דנה בתוקפו של סעיף 7(3) לחוק הפיצויים. השאלה המרכזית בפסקי דין אלו היא – האם אדם אשר נוהג ברכב לאחר הפרת תנאי רישיון נהיגה, דינו כאדם אשר נהג ברכב ללא רישיון כלל?

דוגמאות מהפסיקה

ההלכה הפסוקה קבעה בעניין זה כי שלילת הפיצויים על-פי סעיף 7(3) לחוק, תהיה מוצדקת רק במקרים בהם מדובר בהפרה של תנאי הגבלה בדרגת הרישיון שעניינה סוג הרכב שבו נהג הנהג. דהיינו, הכוונה היא להגבלות או לתנאים המתייחסים לממדיו הפיזיים האינהרנטיים של הרכב, אשר משליכים על דרגת הרישיון הנדרשת לצורך נהיגה בו.

      קראו עוד בתחום:

• פיצויים לאחר תאונת דרכים - נהיגה ברכב משפחתי ללא ביטוח
• תביעת פיצויים מכוח פקודת הנזיקין לאחר תאונת דרכים בהעדר ביטוח חובה
• התקף לב ותאונת דרכים - האם פיצויים מחברת הביטוח?
• רוכש פוטנציאלי של רכב נהג במכונית ללא רישיון - מי יפצה בגין תאונת דרכים?

לדוגמא, נהג חדש אשר היה מעורב בתאונת דרכים, ונהג ברכב ללא מלווה, זכאי לפיצויים על פי החוק. נהג זה זכאי לפיצויים וזאת משום שהוא מחזיק ברישיון נהיגה המתאים לסוג הרכב. כמו כן, בפסק דין אשר ניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי, נקבע כי מי שנהג ברכב ידני, למרות שיש לו רישיון נהיגה עבור תיבת הילוכים אוטומטית בלבד, זכאי אף הוא לפיצויים.

ברע"א 1101/10 הכשרת הישוב חברה לביטוח נ' קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים, נקבע עוד כי אדם אשר נהג ברכב מסוג מונית ללא רישיון מתאים, אך היה בידו רישיון מסוג 02, אינו נחשב כנהג ללא רישיון.

רישיון לא שולם במשך שנה מאז שפג תוקפו

עם זאת, יש להבחין בין מקרה בו אדם נהג ללא רישיון כלל (לדוגמא, רישיון אשר תוקפו פג), לבין אדם אשר הפר את אחד מתנאי הרישיון. במקרים מהסוג הראשון, בית המשפט נוטה להחמיר עם הנפגע, זאת לעומת נפגעים מהסוג השני אשר בעניינם גוברת לעיתים התכלית הסוציאלית העומדת בבסיסו של החוק.

השאלה האם שלילת רישיון של נהג בגין אי תשלום האגרה, מצביעה על ספקות בדבר כשירותו של הנהג (עד כי תהיה הצדקה לשלול את הזכאות לפיצוי על-פי החוק) נדונה בפס"ד רביבו. בפסק דין זה נקבע כי בהתאם לתקנה 172א לתקנות התעבורה, במקום בו רישיונו של אדם פקע בשל אי תשלום קנסות, ואותו אדם לא חידש את רישיונו למעלה משנה לאחר שפקע, הרי שלא ניתן עוד לומר כי מדובר ב"פקיעה" טכנית ופורמאלית בלבד.

בהתאם לתקנה זו, בית המשפט העליון קבע כי הדרישה לעבור בחינות ובדיקות כתנאי לחידוש הרישיון מהווה דרישה מהותית, ואי מילוי דרישה זו עולה כדי נהיגה ללא רישיון כלל, המצדיק את שלילת הזכאות לפיצויים.