אחריות לנהיגה ללא ביטוח חובה - אחיו של המשתמש ברכב היה רשום כבעליו

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 1.0 מתוך 5

אח שיקר לאחיו בנוגע לביטוח חובה - האם אחריות לפיצויים לאחר תאונת דרכים?

סעיף 9 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע כי מי ששילם פיצויים אשר מגיעים לפי חוק זה לא תהא לו זכות חזרה כנגד אדם אחר זולת הזכות לחזור למי שאינו זכאי לפיצויים כגון בעל הרכב או המחזיק בו, אשר התיר נהיגה ברכב ללא ביטוח חובה לפי פקודת הביטוח, או שהביטוח אשר היה לרכב לו מכסה את החבות הנדונה.

הלכה פסוקה היא כי הוראות אלו לחוק מהווה את עיקרון החריג לאחריות המוחלטת העומדת בבסיס תכליתו של חוק הפלת"ד. בית המשפט העליון עמד על הפרשנות הראויה אשר יש להעניק לסעיף זה וקבע כי הטלת אחריות השיפוי דורשת הוכחת יסוד של אשם מצד האדם אשר התיר את השימוש ברכב בניגוד לחוק.

יסוד אשם זה אמור למצוא ביטוי בידיעה בפועל, עצימת עיניים, פזיזות ו\או רשלנות רבתית. דהיינו, השאלה היא האם בעליו הרשומים של הרכב, או האדם אשר התיר את השימוש ברכב, היה מודע לכך שהרכב נעדר ביטוח. במידה ולא יוכח כי דבק רבב במעשיו של בעל הרכב, או לא ניתן לייחס לו התנהגות מחדלית היוצרת אשם, אזי לא תתגבש זכות חזרה אמורה כנגדו. זכות זו נבחנת בהתאם לראיות הנוגעות למקרה הספציפי.

להלן דוגמא לפסק דין - נוסעים ברכב נפגעו בתאונת דרכים. קרנית שילמה פיצויים לנפגעים וזאת משום שהרכב לא היה מבוטח. לאחר תשלום הפיצויים, הגישה קרנית תביעת שיפוי כנגד בעליו של הרכב. בעליו של הרכב טען כי אחיו עשה שימוש ברכב באופן מלא והוא היה סבור כי האחרון דאג לחדש את ביטוח החובה. לטענתו, גם אם יוכח שלא היה ביטוח חובה לרכב, הרי שיש להטיל את האחריות על אחיו, ולא עליו, וזאת משום שהרכב היה באחזקתו הבלעדית.

הרישום - ראיה פורמלית לא מוחלטת

בית המשפט ציין ראשית כי אין מחלוקת לכך שהרכב היה רשום על שמו של הנתבע, החל ממועד רכישתו ועד למועד התאונה. עם זאת, הבעלות על מיטלטלין נובעת מחזקה ושליטה בהם וכלי רכב אינם חריגים לכלל זה. דהיינו, בעלות פורמאלית איננה מעידה על בעלות בפועל והיא חזקה הניתנת לסתירה. בנסיבות אלו, הרישום במשרד הרישוי הינו חלק ממכלול הראיות ושאלת הבעלות והאחזקה המהותית ניתנות להוכחה בראיות נוספות.

במקרה דנן, בית המשפט קיבל את טענותיו של הנתבע, בעליו הרשום של הרכב, לכך שאחיו היה המחזיק בפועל של המכונית. מדובר באחים אשר ניהלו עסקים להסעות כאשר עסקו של אחד מהם הסתבך בחובות כלכליים. אביהם של האחים ביקש מהאח שלא הסתבך לעזור לאחיו והנ"ל הסכים. האח מצא רכב ורכש אותו ואילו המכונית נרשמה על שמו של אחיו.

      קראו עוד בתחום:

• שיפוי ביטוח לאומי לאחר תאונה ברכב המעביד
• עובד נפל מארגז משאית בתום פריקה - האם תאונת דרכים?
• נהג חדש נפגע בתאונת דרכים לאחר שנהג ללא מלווה
• פיצויים לאחר תאונת דרכים - נהיגה ברכב משפחתי ללא ביטוח
• תאונת דרכים בהעדר ביטוח חובה בגין רישיון נהיגה לא מתאים

הרכב נרכש על ידי הלוואה וההחזרים החודשיים שולמו על ידי האח, ולא על ידי הבעלים הרשום. כמו כן, האח עשה שימוש מלא ברכב, טיפל בו במוסך, רכש ביטוחים שונים מול סוכני הביטוח ועוד. בית המשפט פנה לבחון את אחריותו של הנתבע לגבי הפיצויים המדוברים, וזאת משום שהאחרון פעל שלא בתום לב כאשר אפשר לאחיו לעשות ברכב כשלו מבלי שהוא "עומד על החוק".

לדוגמא, הנתבע ידע כי במידה ואחיו לא יעמוד בתשלומים, כנגד הלוואה הרשומה על שמו, הוא יחויב לשלם הכספים באופן אישי. כמו כן, הנתבע סמך על אחיו לטפל ברכב, ברישוי ובביטוחים. השופטת ציינה כי "היו לנתבע סיבות סבירות לחשוש האם אחיו יכול לשאת בעול הכלכלי בכל ההתחייבויות הקשורות ברכב", אך חרף כך האחרון ניסה להתנער מאחריותו כתוצאה מעצימת העיניים.

בפסק הדין נכתב כי ניכר שאחיו של הנתבע הוליך את האחרון שולל, בין השאר על ידי הצגת תעודה מזויפת המעידה על תשלום הביטוח. לא ניתן לצפות מהנתבע לחקור את אחיו מעבר לכך וניתן לקבל את גרסתו שהוא לא ידע על העדר הביטוח. "בנסיבות הספציפיות", קבעה השופטת, "לא הוכח אותו האשם אשר דרוש על מנת לקבל את התביעה שכנגדו".