הוכחת אשם בתאונה - ראיות מהכרעת הדין הפלילית לא הספיקו

דרגו את המאמר

דחיית תביעה נזיקית בעקבות תאונת דרכים למרות הרשעת הנהג הפוגע בכתב אישום

אדם אשר נפגע בתאונת דרכים זכאי לפיצויים מחברת הביטוח אשר ביטחה את רכבו במהלך התאונה, וזאת ללא קשר לשאלת האשם (לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים). במקרים בהם הנהג מפר את הוראות הביטוח ו/או נוהג ללא ביטוח כחוק, קמה לאחרון עילה להגשת תביעת פיצויים כנגד מי שהיה אחראי לתאונה (מכוח פקודת הנזיקין). לדוגמא, כאשר עסקינן בתאונה בה היו מעורבים שני רכבים, אזי נהג לא מבוטח יכול לתבוע את הנהג השני, עם זאת, יהיה עליו להוכיח את אשמתו של הנהג השני בגרימת התאונה.
 

במקרים אלה, במידה והוגש כנגד הנהג השני כתב אישום בגין התאונה, והאחרון הורשע בדין, יהיה ניתן להשתמש בהכרעת הדין הפלילית כנגדו גם בהליך האזרחי. חשוב לציין כי לא מדובר בראיות חלוטות אלא בראיות לכאורה. דהיינו, הנתבע יכול לסתור ראיות אלה בהליך האזרחי.

      קראו עוד בתחום:

• פיצויים לאחר תאונת דרכים - נהיגה ברכב משפחתי ללא ביטוח
• תביעת פיצויים מכוח פקודת הנזיקין לאחר תאונת דרכים בהעדר ביטוח חובה
• התקף לב ותאונת דרכים - האם פיצויים מחברת הביטוח?
• תאונת דרכים בהעדר ביטוח חובה בגין רישיון נהיגה לא מתאים
• בעל רכב נפגע בתאונת דרכים לאחר שנתן לאחר לנהוג ללא ביטוח - האם פיצויים?

להלן דוגמא למקרה כגון דא אשר עניינו תאונה בין אופנוע ורכב. נהג האופנוע "נאלץ" להגיש את התביעה כנגד בעל הרכב, וזאת משום שהוא נהג ללא ביטוח וללא רישיון נהיגה בתוקף. נהג הרכב טען כי הוא לא היה אשם בתאונה ובנזקיו של האופנוען. מנגד, התובע, רוכב האופנוע, טען כי נהג הרכב היה אשם במקרה, וזאת בין השאר על בסיס כך שהוא הורשע בדין פלילי בביצוע עבירות תנועה שונות.

התאונה אירעה כאשר נהג הרכב ביצע פניית פרסה. הצדדים היו חלוקים בנוגע לשאלה - מהיכן הגיע נהג הקטנוע? האם התובע נסע בכיוון הנגדי לכיוון נסיעתו של נהג הרכב, ועל כן מדובר בפניית פרסה שגרמה לתאונת הדרכים. או שמא הוא נסע בכיוון נסיעתו של בעל הרכב, וביצע עבירות במהלך עקיפה בצומת אשר הביאו לכך שהאשם בנזקים ובתאונה היה הוא עצמו?

ההליך הפלילי כנגד בעל הרכב

בעל הרכב היה, במועד נשוא התובענה, נהג צעיר בן 18. לאחר התאונה, חבר של אביו אשר עוסק בעריכת דין הציע לו סיוע משפטי ללא עלות כספית. בעל הרכב לא הגיע לדיונים בבית המשפט לתעבורה ועורך הדין חתם על הסכם טיעון בשמו. במסגרת הסדר הטיעון הנ"ל, הוא הורשע בעבירות התנועה הבאות - פניית פרסה בחוסר זהירות, נהיגה רשלנית, התנהגות אשר גרמה לנזק לרכוש, וחבלה של ממש. על פי עובדות כתב האישום, נהג הקטנוע התנגש ברכבו של הנאשם (הנתבע במקרה זה) כאשר שני הרכבים נסעו בכיוונים נגדיים.

חזרה להליך האזרחי

במסגרת ההליך האזרחי, הנתבע (בעל הרכב) טען כי עובדות כתב האישום לא תיארו את המקרה כפי שאירע. לדבריו, הקטנוע נפגע מרכבו כאשר הוא ביצע פרסה, אך זאת משום שהוא עקף מצד שמאל שלושה רכבים, באזור אשר לא היווה נתיב אלא מרווח בין המכוניות בצומת ובין אי תנועה בנוי. לדבריו. כאשר הוא ביקש לבצע את הפרסה, הוא הביט במראה, ראה את התובע, אך לא הניח שזה ייסע במהירות "אל תוך רכבו" בזמן שהוא פונה פרסה לאחר שהאט ואותת. בנוגע לחתימתו על הסדר הטיעון, אשר כלל עובדות מנוגדות לתיאור הנ"ל, התובע הסביר כי הוא לא ייחס חשיבות לפרטים הללו ובתור בחור צעיר הייתה חשובה לו רק לסוגיית העונש (והעובדה שהוא לא ייאלץ לעבור "טסט" נוסף).

התובע טען כי המקרה אירע כפי שתואר בכתב האישום ועל כן הוא היה זכאי לפיצויים מהנתבע. עם זאת, מלבד העתקת עובדות כתב האישום, מילה במילה לכתב התביעה, הוא לא הסכים למסור פרטים נוספים אודות המקרה. כאשר התובע הועלה לחקירה נגדית בבית המשפט, הוא ענה לכל השאלות "לא זוכר". התובע ניסה לטעון כי הוא נפגע בראשו בתאונה ועל כן הוא לא זוכר דבר ממה שאירע.

בית המשפט נאלץ אפוא להתמודד עם סוגיה מעניינת. מצד אחד, גרסתו אל התובע, אשר לא כללה כל פירוט מעבר לעובדות כתב אישום בו הורשע הנתבע כדין. גרסה זו הייתה בלתי מהימנה, בין השאר בשל עדותו הבעייתית והמתחמקת של התובע. מאידך, בית המשפט נדרש לבחון את גרסתו של הנתבע באשר לנסיבות המקרה, אשר זכתה לתמיכה מצד עדים חיצוניים אובייקטיבים, אך הייתה בניגוד לעובדות כתב אישום עליו הנתבע חתם בהסכמתו.

הכרעה

בסופו של היום, בית המשפט קבע כי למרות ההליך הפלילי, וחרף העובדות המוסכמות בכתב האישום, לא היה מקום לקבל את התביעה במקרה דנן. בפסק הדין הודגש כי "העובדה שבעל הרכב הודה במסגרת הסדר טיעון בעובדות מסוימות, והורשע בעבירות המנויות, לא הובילה בהכרח למסקנה כי עובדות כתב האישום הוכחו". "סעיף 42א. לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, קובע כי מדובר בראיות לכאורה אשר אינן ראיות מוחלטות. פסק הדין הפלילי שניתן כנגד הנתבע נעדר ממצאים ומסקנות עובדתיים. לעומת זאת, בהליך האזרחי הנוכחי, הגרסה העובדתית המפורטת בכתב האישום הופרכה מניה וביה והוכחה כלא נכונה בעליל", הוסיף השופט.