הכל על תאונות דרכים וקורקינט חשמלי
| דרגו את המאמר |
|
האם נהג קורקינט חשמלי יהיה זכאי לפיצויים במקרה של תאונת דרכים?
הקורקינטים החשמליים, אשר צצים ברחובותינו כפטריות אחרי הגשם, מהווים את האלטרנטיבה החדשה לבעיות התחבורה והחנייה בכרך העירוני. הכלים הקטנים והזריזים (אשר חלקם יכול להגיע עד למהירות של כ-30 קמ"ש ויותר) מאופיינים במחיר זול, אי-חובת רישיון ופטור מדמי ביטוח.
בנוסף הם נחשבים "ירוקים" שכן הם מונעים באמצעות מנוע חשמלי ולא פועלים על דלק. ישנם גם קורקינטים המונעים בבנזין, מה שהופך אותם לפחות ידידותיים לסביבה, אך אלה אינם חוקיים בישראל.
מדובר אם כן, בכלי רכב קטן אשר מותאם באופן מושלם לנסיעות קצרות בתוך העיר, בין הבית, העבודה, אל החברים ומחדר הכושר.
הבעיות מתחילות כאשר מתחיל כלי הרכב להתנגש עם החוק.
קראו עוד בתחום:
קורקינט חשמלי – האם חוקי?
דבר ראשון, התקנים הישראליים מתירים קורקינט חשמלי כאשר הוא שוקל עד 12 ק"ג, אינו נוסע במהירות של יותר מ-12 קמ"ש ומשתמש בספק מנוע אשר צורך פחות מ-100 ואט. כמובן שגם בחוק הזה (כמו במרבית החוקים בישראל), קיימת פרצה. מרבית האיסורים חלים רק על מוצרים מיובאים כאשר הסחורה המקומית נמצאת, אפוא, בתחום האפור של הביקורת המשטרתית. כלים רבים מגיעים לארץ באופן חוקי ואז משופצים ונבנים מחדש על מנת לשפרם.
לעיתים קרובות, השיפוץ והבנייה המחודשת, מגבירים מצד אחד את מהירותו של הקורקינט, אך פוגעים באופן משמעותי באיכות מערכת הבלמים ומערכת ההגה. השיבוש במערכות חשובות אלו, הופך את כלי הרכב התמים לפצצת זמן מתקתקת.
לא זאת בלבד, מדובר בנהג אשר חשוף כמעט בכל גופו לכביש, ונוהג ברכב לא בטיחותי. בד"כ נהגי הקורקינטים החשמליים גם אינם חובשים קסדה או לובשים מגנים. דבר אחד מוביל לשני ונהגים אלו חשופים לפגיעות ונזקי גוף כמעט יותר מכל שחקן אחר על הכביש.
בדומה לקטנועים, הם זריזים וקטנים, דבר הגורם לנהגים רבים לא לשים לב שהם שם. נהגי אופנועים בתל אביב סובלים מחוסר תשומת הלב המסוכנת הזו כבר שנים, ורבים מהם שילמו עליה ביוקר.
פטור מתשלום ביטוח חובה
במידה ונהג הקורקינט החשמלי נפגע בתאונה, האם יקבל האחרון פיצויים מהמדינה על פי תקנות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים?
דבר ראשון, חוק הפיצויים לתאונות הדרכים קובע כי ישנו "היעדר אשמה" בכל הנוגע לזכאות לפיצויים בתאונה. כאשר הוכרה תאונה כ"תאונת דרכים" (דבר עליו נדון בהמשך), זכאי הנפגע לפיצויים גם אם היה האשם בתאונה. הפיצויים ישולמו לנהג מכספי הביטוח החובה של רכבו. במידה ונפגע כהולך רגל, ישולמו הפיצויים מכספי הביטוח של הנהג הפוגע.
כאן מתחילים העניינים להסתבך שכן הקורקינטים החשמליים פטורים מתשלום ביטוח חובה. את הפטור הנדיר הזה קיבלו הרכבים הקטנים משר התחבורה ביולי 2004, אשר הגדיר את התקן הישראלי החוקי לקורקינט (12 ק"ג, 12 קמ"ש, 100 ואט) וקבע כי הם אינם חייבים בתשלום ביטוח כ"רכב מנועי" על פי החוק.
מכיוון ולא משולמים דמי הביטוח לקורקינט חשמלי, כפי שנהוג ברכבים וקטנועים, נכנס עניין דמי הפיצויים לתחום המשפטי האפור.
האם מדובר בכלל בתאונת דרכים?
על מנת שפצוע תאונת דרכים יוכר על ידי מערכות המשפט הישראליות, האירוע צריך לענות להגדרה של "תאונת דרכים" על פי חוק.
בתאונת דרכים חייב להיות מעורב "רכב מנועי". ההגדרה לרכב כזה על פי המחוקק היא "רכב הנע בכוח מיכני על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית, לרבות רכבת, טרקטור, מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מכני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי, ולמעט כסא גלגלים, עגלת נכים ומדרגות נעות".
עדיין אין מספיק פסיקות לגבי היות הקורקינט רכב מנועי או לא ולכן נמצא העניין בתחום מעט פרוץ. אחיו הפועל על בנזין כבר הוכר בבית המשפט כרכב מנועי לכל דבר ועניין, אך הקורקינט החשמלי טרם זכה להגדרה זו.
גם במידה ויוכר הכלי כרכב מנועי, הרי דמי הפיצויים צריכים להיות משולמים מביטוח החובה, וחברת הביטוח הזו כאמור איננה קיימת.
כיצד ניתן להיזהר?
1. חבישת קסדה ולבישת מגנים הינם מוגדרים כחובה בחוק, למרות שהאכיפה לגבי העניין הזו עדיין בחיתוליה.
2. הנסיעה מותרת רק במדרכות ובשבילי האופניים. נסיעה בכביש תוכר בחוק רק במידה ולא הייתה אפשרות אחרת בפני הנהג.
3. נסיעה של ברכב מדגם לא חוקי אשר מנוגד לתקנים תהווה בעיה בבית המשפט.
4. נסיעה במהירות של 20 קמ"ש היא כמו נסיעה במהירות של 200 בנתיבי איילון. בית המשפט לא יראה בעין יפה נסיעה מהירה שכזו. השתדלו להישאר במהירות המותרת (12 קמ"ש).
נקודה נוספת לסיום,
במידה והמדינה לא אישרה לכם קבלת פיצויים על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, עדיין ניתן להגיש תביעת נזיקין כנגד צד שלישי. במידה ומוגשת תביעה כזו, יש לבדוק היטב על מי מוטלת האשמה בתאונה.
