גובשו קריטריונים לפיצוי ממשלתי בגין נזקי שיטפונות ינואר 2013
| דרגו את המאמר |
|
נזקי שיטפונות ינואר 2013 - גובשו קריטריונים לפיצוי ממשלתי
תנאי קבלת הסיוע לתושבים אשר נגרמו להם נזקי רכוש במהלך השיטפונות העזים בחודש ינואר 2013 גובשו ופורסמו על ידי משרד ראש הממשלה. הפיצויים נוגעים לאזרחים אשר (הם או רכושם) נפגעו בין ה-6 ל-10 לינואר 2013 בעקבות הסופה העזה. לדוגמא, משפחה אשר ביתה נפגע במהלך השיטפונות תוכל לזכות בפיצויים של עד 75,000 שקלים. הפיצויים יהיו מנת חלקם של תושבים אשר גרים ברשויות מקומיות שיוכרו בתור רשויות שנפגעו בסופה.
קראו עוד בתחום:
כזכור, בתחילת חודש ינואר 2013, פקדו את הארץ שיטפונות עזים. השיטפונות גרמו לשיבושים רבים בתנועה ולנזקים בגוף וברכוש. כעת, הממשלה החליטה על פיצויים בשיעור כולל של כ-8 מיליון שקלים לאזרחים אשר נפגעו במהלך הסופה. הפיצויים ישולמו לנפגעים על בסיס קריטריונים שפורסמו הבוקר (רביעי, 20.2) על ידי משרד ראש הממשלה. גובה הסיוע שיינתן לנפגעים ייקבע ויחושב בהתאם למידת הנזק ולשאלה האם נרכש עבור הבית ביטוח כנגד אסונות טבע. כמו כן, כפי שצוין לעיל, מדובר בפיצויים המבוססים גם על מיקום גיאוגרפי והכרה ברשות המקומית כרשות נפגעת.
ביטוח מפני אסון טבע כשיקול בחישוב הפיצויים
הממשלה החליטה כי משפחות אשר לא השכילו לבטח את ביתן כנגד אסונות טבע יזכו רק ל-70% מעלות שיקום המבנה, וזאת נוכח הרצון לעודד את הציבור הרחב לרכוש ביטוחים כאמור. בעלי נכסים אשר היו מבוטחים בביטוחים חלקיים יזכו לפיצויים נוספים בשיעור של 50% מהיקף הביטוח, וזאת כל אימת שהסיוע לא יעלה בחישוב הסופי על 85% מעלותו של שיקום המבנה. כמו כן, משפחות אשר נאלצו לעזוב את ביתן במהלך השיטפונות תוכלנה לקבל סיוע נוסף מהמדינה בשיעור של עד 5,000 שקלים. חשוב להדגיש כי הממשלה מצרפת את הסיוע למענק קודם בשיעור של כ-15 מיליון שקלים אשר כבר הועבר מבעוד מועד לרשויות המקומיות לאחר אירועי החורף.
נזק גם לכלכלה
השיטפונות העזים אשר פקדו את ישראל בתחילת השנה האזרחית גרמו גם לנזקים עצומים לתעשייה ולמשק. על פי תחשיב אשר ערכה התאחדות התעשיינים ב-7 לינואר, הנזקים בגין היעדרויות העובדים והשבתת הפעילות בסקטורים רחבים בתעשייה המקומית הוערכו בכ-300 מיליון שקלים. התחשיב נקבע על בסיס נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והנחה כי לפחות כ-1.1 מיליון עובדים בישראל (50% מהעובדים במשק) לא הגיעו לעבודה כלל, עבדו מהבית או הועסקו חצי יום בלבד. כמו כן, התנועה הדלה במרכזים המסחריים והשיתוק הכלכלי הזמני נתנו אף הם את אותותיהם על המשק.
כזכור, במהלך הסופה, עלה חשש אמיתי כי נחל איילון בתל אביב יעלה על גדותיו. חשש זה הביא לסגירה מוחלטת של נתיבי איילון שהינם ציר תחבורה מרכזי באזור המרכז. התנועה בנתיבי איילון נחסמה בעקבות השיטפון, לשני הכיוונים, וזאת למשך שעות ארוכות. אבי חודין, מנכ"ל נתיבי איילון, התייחס למקרה ואמר כי הנחל זרם בזמן השיטפונות במהירות של 420 מטר מעוקב לשנייה.