פיצויים לחקלאים על פי ערך ריאלי בגין נזקי חורף 1991

דרגו את המאמר

פיצויי לחקלאים אשר נפגעו בגין אסון טבע

לשמחתנו הרבה, מדינת ישראל היא מדינה אשר בדרך כלל איננה סובלת אסונות טבע או פגעי אקלים. עם זאת, אחת לכמה שנים, גורמים תנאי אקלים קשים לנזקים שונים. מדובר, בדרך כלל, בנזקים לחקלאות ולגידולים, ולא לנזקים בנפש (כדוגמת הטורנדו אשר פקד את ארצות הברית בסוף חודש אפריל השנה).

רבים בישראל זוכרים עד היום את חורף 1991-1992, אשר היה חורף קשה במיוחד. במהלך חורף זה, הגשם היכה ללא רחם בכל חלקי הארץ, והעיר ירושלים התכסתה בשלג לבן עד לגובה של כמטר וחצי במקומות הגבוהים. על פי רוב, אזרחי ישראל שמחים על חורפים אלו, אשר ממלאים את אגם הכנרת ומפרים את החקלאות. עם זאת, חקלאים ישראלים רבים, אשר אינם ידעו כיצד להתמודד עם תנאי אקלים אלו, סבלו מנזקים קשים באותם השנים.

      קראו עוד בתחום:

• פיצויים לאחר שריפה בגין תקלה בגנרטור בקיבוץ - מי אחראי?
• טכנאי גז ישא בתשלום פיצויי בגין נזקי שריפה שנגרמו כתוצאה מרשלנות מקצועית
• פיצויים בגין נזקי רכוש - שריפה פרצה בשטח אליו פלש מסיג גבול
• נזקי מזג אוויר יזכו חקלאים בפיצויים מהמדינה

ממשלת ישראל הכריזה על החורף ב-91-92 כאסון טבע וכתולדה מכך הוקמה ועדת זכאות אשר מטרתה הייתה לבחון את זכותם של חקלאים לפיצויים מהמדינה בגין נזקיהם. ועדה זו המליצה על פיצויים כספיים לענף החקלאים והתחשיבים בוצעו לפי ערכי שנת 1992. התשלום ניתן בפועל רק לאחר שנים.

כיצד יחושבו הפיצויים?

החקלאים טענו כי מדובר באפליה ויש לחשב את נזקיהם בהתאם לערך במועד התשלום. לטענתם, הסכומים אשר נפסקו עבורם לא היו ריאלים בהתחשב בנזקים ב-92 ובמצב הענף כיום (בין השאר כתוצאה מנזקים אלו). בקשתם של החקלאים נדחתה, הן בוועדה והן בוועדת הערר. וועדה הערר קבעה כי יש לדחות טענותיהם של החקלאים, וזאת משום שאין להאריך את המועד להגשת הערר (אשר הוגש באחור). ערעור על החלטה זו נדחה בבית המשפט המחוזי. החקלאים לא אמרו נואש ופנו לבית המשפט העליון.

בית המשפט העליון קבע, בפסק דין אשר ניתן על ידי השופטת בדימוס איליה פרוקצ'יה, כי תכלית החוק – הן מבחינה אובייקטיבית והן מבחינה סובייקטיבית – הייתה אמורה להוביל למסקנה כי במקרים בהם נוצר פער כה גדול בין הערך הריאלי לערך הנומינלי, החקלאים זכאים לפיצויים על בסיס ערכים ריאליים.

מדובר בעניין אשר ניתן ללמוד אותו מתוך תכליתו של החוק, קבעה השופטת, ומטרתו היא אחת – לסייע לחקלאים אשר נפגעו בגין נזקי טבע ולאפשר להם לחזור בהקדם לפעילות יצרנית. מדובר בחוק אשר תכליתו לסייע לחקלאי, הא ותו לא. טובת החקלאים היא טובת ענף החקלאות, וטובת ענף החקלאות היא טובת הציבור, כתבה השופטת. יתרה מכך, השופטת קבעה כי התשלומים ישולמו בתוספת ריבית והצמדה.