800,000 ₪ לאחר תאונת דרכים עם פגיעות ראש

דרגו את המאמר

פיצויים בעקבות תאונת דרכים - העדר אסכולה רפואית בדבר תוחלת חיים עם תומכן

תאונות הדרכים בישראל הפכו לתופעה נפוצה בשנים האחרונות ומדובר במכת מדינה של ממש. על פי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, בשנת 2009 נהרגו בישראל כ-314 בני אדם בתאונות דרכים. מחצית מהרוגים אלו הינם נהגים ויושבים ברכב. נפגעי תאונות דרכים בישראל זכאים לפיצויים בגין התאונה וזאת מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הידוע בשמו – הפלת"ד.

חוק זה קובע כי גם נהג אשר היה אשם בקרות תאונת דרכים אשר אירעה לו, זכאי לפיצויים מחברת הביטוח אשר ביטחה את רכבו במועד התאונה. פיצויים אלו מורכבים ממספר ראשי נזק אשר נקבעים על בסיס ההלכה הפסוקה ובהתאם לנסיבות המקרה לגופו. בין ראשי נזק אלו ישנה חשיבות לתוחלת החיים של הנפגע. לדוגמא, נפגע זכאי לפיצויי בגין קיצור תוחלת חייו בעקבות תאונת דרכים.

כמו כן, ישנם ראשי נזק אשר נקבעים על בסיס תוחלת החיים של הנפגע כגון הפסד השתכרות לעתיד (ראש נזק הנועד לפצות את הנפגע בגין פגיעה ביכולת השתכרותו). אי לכך, לא אחת נדרש בית המשפט להכריע בעניין תוחלת החיים של הנפגע בבואו לחשב את הפיצויים המגיעים לו.

העדר אסכולה רפואית בדבר תוחלת החיים

דוגמא לכך ניתן למצוא במקרה בו צעיר בן 24 הגיש תביעת פיצויים לאחר שהתנגש חזיתית בעץ. התובע הגיש תביעה לפיצויים כנגד חברת הביטוח אשר ביטחה את רכבו. במסגרת תביעתו טען הצעיר כי הוא איננו זוכר את אירוע התאונה ואין הוא יכול לשפוך אור על השתלשלות האירועים

לטענתו, לאחר התאונה, הובהל הוא באמבולנס לבית החולים בעקבות חבלות חמורות בראש, בפנים, בבית החזה, בריאות, בכתף ובקרסול ימין. בבית החולים אובחן הצעיר כסובל מהמטומה תת עורית נרחבת סביב העפעפיים עם דימום תת לחמיתי ושקע באזור הקיר התחתון של ארובת עינו השמאלית. כמו כן, הצעיר סבל מכאבי ראש עזים, כאבים עזים בצוואר (עם רגישות במישוש והגבלות בתנועת הצוואר), המטומה תת עורית נרחבת בזרוע שמאל, שפשופים ופצעים בזרוע ימין, כאבים עזים בכתף ימין עם הגבלות בתנועה ורגישות במישוש.

לאחר האירוע אושפז התובע במחלקה לטיפול נמרץ ונאלץ לעבור אינטובציה והנשמה. במסגרת אשפוזו נערכה לתובע בדיקת C.T ראש אשר הצביעה על בדקת במוח עם המטומה פריאורביטלית. בדיקת C.T חזה הדגימה אף היא נזקים לרבות פניומוטורקס משמאל עם תמט של האונה התחתונה בריאה הימנית וקרע של האאורטה היורדת. בעקבות נזקי גוף אלו, אושפז התובע ונדרש לעבור צנתור אשר כלל השתלת תומכן (סטנט).

בית המשפט נדרש לבחון את שיעור הפיצויים לו זכאי הצעיר בעקבות השינוי בתוחלת חייו לאחר התקנת התומכן. בעקבות העובדה כי לא קיימת אסכולה רפואית לעניין תוחלת החיים של הסטנט, נפסקו עבור התובע פיצויים בסך 800,000 ₪.