פיצויים לאלמנה וילדיה בעקבות מות האב בתאונת דרכים

דרגו את המאמר

פיצויים לבני משפחה לאחר מות אבי המשפחה בתאונת דרכים 

כיצד יש לחשב את סכום הפיצויים לו זכאים בני משפחתו של אדם אשר נהרג בתאונת דרכים? תביעה שזהו עניינה הוגשה לבית משפט השלום בחיפה על ידי אשתו של המנוח ושני ילדיו, כנגד חברת הביטוח אשר ביטחה את אבי המשפחה ביום התאונה.

המנוח עבד כצבע אצל קבלן עבודות בניה במשך תשע שנים, עד שפוטר מעבודתו בשל קשיים כספיים של הקבלן. המשפחה טענה כי בחודש בו ארעה התאונה, חזר המנוח לעבודתו אצל הקבלן הפרטי בתור צבע. על פי תלושי השכר שהוצגו בבית המשפט, עמדה משכורתו הממוצעת של המנוח על כ-4,200 שקלים בחודש, והייתה בהיקף של כ-12 שעות עבודה ביום.

      קראו עוד בתחום:

• מי זכאי לפיצויים?
• עצות לנפגעים בתאונות דרכים
• תשלום תכוף לאחר תאונת דרכים

אלמנת המנוח טענה כי במקביל לעבודת בעלה כצבע, עד השעה 16:00 מדי יום, היה הוא יוצא כ-5 ימים בשבוע בשעה 18:00 לעבוד כמלצר באולם אירועים. האלמנה הוסיפה בעדותה שעבודה זו נהג המנוח לעשות בימים רביעי עד ראשון, וכי הייתה עונתית (בעונת החתונות בלבד).

עם זאת, לעניין זה הוצג תלוש שכר אחד בלבד, לפיו עבד 40 שעות באולם ושכרו נטו היה 685 ₪. התובעת ניסתה להוכיח את עבודתו של בעלה המנוח כמלצר על ידי עדויות של אורח שראה אותו לכאורה ממלצר, ותמונה אחת של צלם חתונות בו נראה המנוח בעבודתו. עם זאת, טענות אלו היו בעלמא ונדחו בבית המשפט. אלמנתו של המנוח טענה גם כי בעלה עסק בצביעת בתים פרטית בסופי שבוע, אך לא עלה בידה להוכיח טענה זו ולכן נדחו דבריה בבית המשפט.

תביעת תלויים מול תביעת עיזבון

התובעים היו זכאים לבחור בין פיצוי כתלויי המנוח לבין פיצוי בהיותם יורשיו, כתביעת עיזבון (ובלבד שלא ייעשה כפל פיצוי). הלכת הניכוי מורה כי בחישוב נזקם של התלויים עקב מות המנוח, יש להביא בחשבון גם את ה"הטבה הכספית" שבאה לידיהם – אם באה – בעקבות פטירתו. ועל כן מופחת מסכום זה, סכום תביעת העיזבון אם מגיע לידי התלויים בהיותם יורשים.

      קראו עוד בתחום:

• מי ישא בתשלום הפיצויים בעקבות תאונת דרכים מעורבת?
• משטרת ישראל תשלם פיצויים בעקבות נזקים לרכב לאחר החלקה על כתם שמן
• נהג קלנועית הינו הולך רגל וזכאי לפיצויים בעקבות תאונה מחברת הביטוח
• חברת ביטוח לא תוכל להכריח מבוטחת לעבור ניתוח פלסטי

יש לציין שהלכת הניכוי אינה גורסת כי על בית המשפט לפסוק תמיד את "הגבוה מבין השניים". הפרקטיקה של פסיקת "הגבוה מבין השניים" היא מענה מעשי לעובדה שפסיקת פיצוי בתביעה אחת וניכויו מן האחרת הם, כאמור, בבחינת "משחק סכום-אפס". אולם יש לבחון, בכל מקרה ומקרה, האם פסיקת "הגבוה מבין השניים"- להבדיל מפסיקה מצטברת משתי התביעות - אכן משקפת את התוצאות המתחייבת מיישום הלכת הניכוי לפי ההיגיון שביסודה.

הפיצוי בגין הפסד השתכרות "בשנים האבודות" כולל בתוכו פיצויי-תמיכה. זהו פיצוי לעיזבון, קרי - לניזוק, אך יש בו מרכיב של תמיכה (הוא כולל תמיכה וחיסכון). מכאן הצורך להבטיח, שמרכיב התמיכה לא ייפסק פעמיים – פעם בתביעת העיזבון ופעם בתביעת התלויים.

תביעת העיזבון כוללת שלושה ראשי-נזק:

1. הפסד השתכרות "בשנים האבודות".
2. כאב וסבל
3. הוצאות לוויה, מצבה.

תביעת התלויים כוללת:

1. הפסדי תמיכה באלמנה ובילדים.
2. הפסד שירותי בן-זוג ואב.
3. הוצאות לוויה, מצבה ואבל.

התביעה נבחנת כ"תביעת עיזבון"

במקרה שלפנינו הוסכם על ידי שני הצדדים כי חישוב הפיצוי במסגרת תביעת העיזבון עולה על הפיצוי לתלויים, ומאחר שכך, נבחנה תביעתם של בני המשפחה כתביעת עיזבון. לאחר בחינת תביעתם זו, ובהתאם לאופן השתכרותו של המנוח, קבע בית המשפט כי בני המשפחה זכאים לפיצויי בגובה 700,000 שקלים הכולל גם פיצויי בעבור "השנים האבודות".

עם זאת, בני המשפחה טענו כי אין בקבלת הפיצוי בגין תביעת העיזבון, כדי לשלול מהם את ראש הנזק של אובדן שירותי בעל ואב המגיע להם כחלק מתביעת התלויים. לטענתם מדובר בדבר אשר מתחייב מהלכת הניכוי וההיגיון שביסודה.

השופטת קיבלה את טענותיהם של בני המשפחה וקבעה כי אובדן שירותי בעל ואב הינם ראש נזק בתביעת התלויים, ואין לו מייצג בזהות כפולה בתביעת הפיצוי לעיזבון. אי לכך, הוסיפה השופטת את הפיצויים בעבור אובדן זה והעמידה אותו על סך של 115,000 שקלים.