עדות עד ראיה אובייקטיבי והוכחת אשם בתאונת פגע וברח

דרגו את המאמר

תאונת פגע וברח וחיוב על בסיס עדי ראיה

אישה ילידת 1951 נפגעה באורח קשה בתאונת דרכים בירושלים. מדובר בתאונת פגע וברח. כתוצאה מהאירוע, התובעת הובהלה לבית החולים הדסה הר הצופים ואושפזה במחלקה הכירורגית במוסד הרפואי במשך כשבועיים. לאחר מכן, היא שהתה במחלקה לשיקום למשך חודשיים נוספים טרם שחרורה לביתה. התובעת הלכה לעולמה בשלב מאוחר יותר.
 

בני המשפחה טענו כי הרכב אשר פגע במנוחה היה אוטובוס ממוגן ירי של חברת אגד. אי לכך, הוגשה תביעה כנגד אגד וחברת הביטוח שלה. הנתבעות טענו כי על פי ממצאי חקירת המשטרה, לא הוכח שהרכב הפוגע היה רכב של אגד. אי לכך, לטענתן, הן לא היו חייבות לפצות את התובעים והתביעה הייתה צריכה להיות מוגשת כנגד קרנית.

בית המשפט בחן את הראיות והעדויות אשר הוצגו בפניו, וקבע כי הוכח מעבר למאזן ההסתברויות (רמת ההוכחה במשפט האזרחי) כי אוטובוס ממוגן ירי של חברת אגד היה זה אשר גרם לתאונה ולפציעתה הקשה של המנוחה. בפני בית המשפט הוצגו שני עדי ראייה, מורה נהיגה ותלמידו. שני העדים הגיעו למשטרה למסור עדות באשר למה שראו, מיד בסמוך לאחר האירוע.

      קראו עוד על תאונות פגע וברח:

• האם תאונת פגע וברח המזכה בפיצויים או שמא תאונה במתכוון?
• תביעת פיצויים הוגשה על ידי משפחת שניאור חשין
• תביעת פיצויים נגד קרנית בגין תאונת פגע וברח ברוכב קטנוע ללא רישיון
• מי ישלם פיצויים לאחר תאונת פגע וברח בעת תיקון רכב בשולי כביש ראשי?

עדים אלה טענו כי הם הבחינו באוטובוס אגד בצבע אדום דהוי אשר פגע במנוחה בנתיב תחבורה ציבורית על מעבר החצייה. מורה הנהיגה הוסיף כי מכוניתו והאוטובוס נסעו במקביל כאשר הרכב הפוגע נסע מעט לפניו. לדבריו, הוא שמע "בום", הסתכל, ועצר את הרכב. העד טען כי הוא לא ראה את מספר האוטובוס אלא את מספר הקו - 160 או 161 (מדובר באוטובוס ממוגן ירי הנוסע מירושלים לחברון). מורה הנהיגה חזר במהלך המשפט על הדברים שאמר בעדותו במשטרה.
בית המשפט ראה בעדותו של העד הנ"ל עדות "קוהרנטית, ישירה ומפורטת".

כמו כן, הודגש כי העד הותיר על בית המשפט רושם אמין, קל וחומר כאשר מדובר במורה לנהיגה אשר "יכולת התפיסה שלו לאירוע הייתה ברמה מקצועית". עד הראיה השני היה תלמידו של העד הראשון ביום האירוע. התלמיד מסר את הודעתו במשטרה שלושה ימים לאחר התאונה, ואמר דברים זהים למורהו. בית המשפט קבע כי גם עדותו של העד הנ"ל הייתה מהימנה והוא נתן בה אמון מלא.

יכול להיות שהאוטובוס היה ריק

אגד וחברת הביטוח שלה ביקשו מבית המשפט להסתמך על ממצאי תיק החקירה המשטרתי. הנתבעות הצביעו על כך שזהות הרכב לא הייתה ידועה וכהוכחה לכך - המשטרה סגרה את התיק. כמו כן, הובאו מטעמן מספר עדים. בית המשפט דחה את טענות אגד וקבע כי בחינת תיק המשטרה העלתה "חולשות וחסרים ממשיים אשר חייבו בירור מעמיק ויותר". השופט ציין כי אם בירורים אלה היו נעשים, סביר להניח שהמשטרה הייתה מאתרת את הנהג המעורב בתאונה.

למשל, במסגרת ההליך בבית המשפט העיד גם מנהל מחלקת ביטוח ותאונות באגד. עד זה מסר כי הוא אמר למשטרה את שמותיהם של הנהגים אשר נסעו על הקו המדובר בשעה המסוימת. עם זאת, לא נמסרו פרטיהם של נהגים נוספים אשר ייתכן ונהגו בזמן זה באירוע (לדוגמא, באוטובוסים ריקים). יודגש כי נהגים אשר העידו מטעם אגד הודו כי נהגים מסוימים נוסעים בתום יום עבודה עם האוטובוס לביתם. דהיינו, ייתכן בהחלט כי האוטובוס אשר פגע במנוחה היה אוטובוס ריק בדרכו לבית אחד הנהגים. בית המשפט עמד על כך שקיים ספק באשר לנסיבות סגירת התיק, וזאת בהתחשב בכך שהמשטרה אף לא חקרה את האפשרות שהאוטובוס שפגע במנוחה היה אוטובוס ריק.

"לנוכח כל האמור, בשים לב למשקל הרב שראיתי לייחס לעדי הראיה, כפי שתואר לעיל, ומאידך, לחולשת מהלכי וממצאי החקירה שעולים מתיק המשטרה, יש לקבוע כי הוכח מעבר למאזן ההסתברויות, שאוטובוס של אגד ממוגן ירי הוא זה שהיה מעורב בתאונה נשוא התביעה", נכתב בפסק הדין.