שבר של בסיס עצם המסרק הראשונה ופיצויים לאחר תאונה

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

דוגמא לפסיקת פיצויים לאחר תאונת דרכים כאשר אחוזי הנכות נמוכים

כאשר בתי המשפט נאלצים להעריך את הנזק שנגרם לאדם בשל תאונה,הם נעזרים במספר כלים משפטיים. ראשית, חוות הדעת של המומחה שקובע מהו אחוז הנכות של התובע. שנית, בתי המשפט מנסים להיות עקביים בפסיקת הפיצויים ולכן הם נעזרים בפסיקות קודמות אשר ניתנו בנסיבות דומות. לפעמים, כאשר הפגיעה היא לא גבוהה, מסתפקים בפיצוי על הצד הנמוך. לדוגמה - המקרה שלהלן:

התובעת נפגעה בתאונת דרכים, ובחדר המיון אובחנה כסובלת משבר של בסיס עצם המסרק הראשונה בכף רגל שמאל. לא הייתה מחלוקת בין הצדדים לגבי נכותה הרפואית שנקבעה על 5% נכות צמיתה. התובעת תבעה את חברת הביטוח בגין מספר ראשי נזק.

הפסדי שכר בעבר ובעתיד - עקרת בית

בית המשפט מציין כי נכויות בשיעור נמוך, יכול שלא ישפיעו כלל על התפקוד של האדם הרגיל (ולא תפגע יכולתו להשתכר). כמו כן, אפילו המומחה הרפואי מטעם בית המשפט קבע כי לתובעת אין הגבלה תפקודית משמעותית. במקרה זה, התובעת היא עקרת בית, שהייתה עקרת בית גם לפני התאונה. התקופה היחידה בה עבדה הייתה 5 שנים לאחר התאונה, וגם זה בעבודה פיסית של ניקיון.

כלומר, עצם העובדה שהיא פנתה דווקא לעבודה פיסית, תומכת במסקנה כי אין לה מגבלה פיסית משמעותית. בית המשפט קובע כי אין כל בסיס לך שהתובעת תתבע הפסדי שכר בגין התקופה שקדמה להגשת התביעה, וזאת משום שהיא לא עבדה ולא התכוונה לעבוד.

למרות החלטה זו לגבי הפסדי שכר בעבר, בית המשפט מציין כי באופן עקרוני, אין זה שולל את זכאותה לפיצוי בגין אובדן כושר השתכרות עתידי. כלומר, אם קיים סיכוי כלשהו כי התובעת תצא לשוק העבודה, והשתכרותה תהיה נמוכה יותר בשל נכותה, אז ראוי לפסוק לה פיצויים. התובעת אומנם ביקשה כי הפיצוי יחושב על פי השכר הממוצע במשק, אבל מתלושי השכר שהוגשו לבית המשפט עולה כי בזמן שעבדה, שכרה הממוצע היה 2,880 ₪. גם אם נאמר כי מדובר בחצי משרה, עדיין זה אומר שמשכורתה עומדת על 5,760 ₪, סכום שהוא נמוך משמעותית מהשכר הממוצע במשק.

עורך הדין של התובעת ניסה להביא מספר פסקי דין בהם למרות אחוז הנכות הנמוך, נפסק סכום פיצוי גבוה בגין הפסד כושר השתכרות עתידי. בית המשפט לא קיבל את ההשוואות, בעיקר בשל העובדה שבפסקי הדין הללו, התובעים היו מועסקים במקצועות רווחיים מאוד כגון מהנדס מחשבים ועוד. בית המשפט איזן את השיקולים באשר למקרה של התובעת, וקבע כי התובעת זכאית לפיצוי בגין אובדן כושר השתכרות עתידי על סך 25,000 ₪.

עזרת הזולת

התובעת ניסתה להוכיח כי לאחר התאונה, היא הייתה מרותקת לכיסא גלגלים במשך תקופה של חודשיים. אימה של התובעת סעדה אותה ואת בעלה שהיה פצוע גם כן מהתאונה. עדותה של התובעת לא נסתרה ובנוסף לכך, היא הגישה מסמך בכתב שמאשר כי עוזרת הייתה מסייעת לה מספר פעמים בשבוע. בית המשפט פסק לתובעת פיצוי של 4,000 ₪ בגין עזרת הזולת.

המומחה הרפואי קבע כי אין הגבלה תפקודית משמעותית על חיי היום יום של התובעת, אבל יתכן כי בעתיד תהיה החמרה מסוימת. לכן, קביעה זו מצדיקה פיצוי בגין ראש הנזק של עזרת הזולת בעתיד. הפיצוי שנפסק על ידי בית המשפט בראש נזק זה הועמד על סך של 9,000 ₪.

פיצוי נוסף נפסק לתובעת בגין הוצאות רפואיות שלא במסגרת סל הבריאות (1000 ₪), הוצאות רפואיות עתידיות (1,000 ₪) והוצאות נסיעה לטיפולים רפואיים (800 ₪).

לסיכום,

אנו רואים שבית המשפט מתחשב במאפיינים הספציפיים של הניזוק. המטרה בדיני הנזיקין הינה לנסות ולהשיב את מצבו של הניזוק, למצב בו היה טרם התאונה. ניסיון ההשבה מתבצע בדרך של מתן פיצוי כספי. הדגש הינו על החזרת המצב לקדמותו, כאשר בתי המשפט נזהרים שלא לגרום להתעשרותו של התובע בגין התאונה.