עזרה צד ג` לאחר תאונת דרכים - סיוע מבני משפחה

דרגו את המאמר

עזרה צד ג' לאדם משותק לאחר תאונת דרכים

תאונות דרכים, אשר הפכו בשנים האחרונות למכת מדינה של ממש, משאירות אחריהן שובל ארוך של הרוגים ופצועים. לדאבונם הרב של הנפגעים בתאונות הדרכים, לא אחת סובלים הם מפציעות קשות ביותר המותירות אותם נכים הזקוקים לעזרה מצד הזולת.במסגרת תביעות נזיקיות העוסקות בתאונות דרכים, יכול הנפגע לעתור גם לפיצויי עבור סיוע זה.

במהלך הדיונים המשפטיים בתאונות דרכים, עוסק בית המשפט בשני מוקדים עיקריים, החבות והנזק. שאלת החבות נוגעת לעניין זהות האחראי על התשלום לפיצויי (קרנית, חברת הביטוח, הביטוח הלאומי וכדומה). שאלת הנזק מתחלקת בדרך כלל למספר ראשי נזק.

      קראו עוד בתחום:

• הכרה בתאונה לאחר יציאה מרכב והיתפסות רגל בחגורת בטיחות
• קבילות קלטת של שיחה עם חוקר חברת ביטוח לאחר תאונת דרכים
• נהיגה על מכבש בתוך מתחם סגור ונהג ללא רישיון - האם פיצויים בגין תאונה?

ראשים אלו יכולים להיות פיצויים עבור אובדן כושר עבודה, כאב וסבל, הוצאות רפואיות וכדומה. אחד מראשי הנזק הללו הינו עזרת הזולת (או עזרה צד ג'). מיותר לציין כי ככל שיקבעו אחוזי נכות גבוהים יותר עבור נפגע, כך יגדלו גם סכומי הפיצויים הנפסקים עבורו. במילים אחרות, גודל העזרה מן הזולת לה יזדקק הנפגע, עומד ביחס לשיעור הנכות ממנה הוא סובל.

הפגיעות הנפוצות ביותר המביאות לקבלת ראש הנזק עזרת צד ג' הינן פגיעות בלתי הפיכות דוגמת שיתוק או פגיעות קוגניטיביות. פגיעות אלו, הגורמות לכך שהנפגע מתקשה להתמודד עם חיי היום-יום ולעיתים אינו מסוגל כלל לתקשר באופן שלם עם הסביבה, הופכות אותו לתלוי יותר ויותר בעזרתם של אחרים.

פסק דין אסקלרד

פסק הדין העוסק בסוגיית פיצויי בעלי נכות רב מערכתית או נכים קשים – קוואדרופלגים, הזקוקים לסיוע מצד הזולת במשך כל שעות היממה, הינו פסק דין אקסלרד. פסק דין זה דובר על הצורך של בית המשפט לספק עבור הנפגע פיצויי בגין העסקתו של עובד סיעודי.

כמו כן, בפסק דין זה נפסק כי בסופי השבוע יוכל הנפגע להחליף את עובד הסיעוד הזר בעובד ישראלי (אשר עלותו גבוהה יותר). פיצויים אלו אמורים לכלול, על פי פסק הדין, גם את צרכי היום-יום של העובד הזר כגון מגוריו, מזונו, ביגודו וכדומה.

פיצויי לבן משפחה

לעיתים, נתרמים בני המשפחה לסייע לנפגע ובכך משלמים הם מחיר, הן מבחינת הפסד ימי עבודה והן בגין מאמציהם הפיסיים והנפשיים. הלכה פסוקה היא כי כאשר בן משפחה מטפל בנפגע ומשקיע מאמץ יוצא דופן וחריג (מעבר למקובל בין בני משפחה), יהיה זכאי הנפגע לפיצוי בגין אותה עזרה, גם אם אין הוא משלם עבורה. עם זאת, קרובי משפחה המטפלים ביקיריהם שנפגעו אינם זכאים לפיצוי כמיטיבים, אלא אם מדובר בנסיבות חריגות ובעזרה המוענקת מעבר לזו שניתנת דרך כלל.

לדוגמא, במקרה אשר נידון בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, פסקו השופטים פיצויים עבור בני משפחתו של ילד בן 9 אשר נפגע בתאונת דרכים. מדובר בילד אשר נפגע קשה ביותר בתאונת דרכים ונותר כאשר הוא סובל מנכויות רבות. בני משפחתו טענו כי יש להשיב להם פיצויים בסך מיליון וחצי שקלים עבור עזרה לנפגע שעלתה עשרות מונים מסיוע רגיל לילד בן 9. בית המשפט קבע כי סכום זה הינו מופרז וקיצוני אך יש לפסוק עבור בני המשפחה פיצויים חד פעמיים על סך 360,000 שקלים.

הרציונאל העומד מאחורי פיצויים לבני משפחה הוגדר יפה על ידי השופט גרוניס:

"השאלה העולה לפנינו היא האם בעת קביעת הפיצויים בגין עזרת הזולת, יש להביא בחשבון את העזרה שתוענק לנפגע על ידי בני משפחתו. יש להניח כי בני משפחה המתגוררים עם נכה דוגמת המשיב יסייעו לו בכל מקרה, בין אם זכאי הוא לפיצויים ובין אם לאו, ולוּ בשל תחושת החובה המוסרית המוטלת עליהם. עם זאת, ברי כי אין המפצה יכול להרוויח מכך שבני משפחה יסייעו לנכה בלא תמורה".