העליון: יש להכיר בקשר בין סוכרת נעורים לבין דחק נפשי בצבא בנסיבות חריגות בלבד

דרגו את המאמר

העליון: פאנל מומחים קבע כי אין אסכולה רפואית הקושרת בין סוכרת נעורים לדחק נפשי

בית המשפט העליון דחה ערעור שהוגש כנגד החלטת בית המשפט המחוזי, אשר הפך את החלטתו של בית משפט השלום שהכיר בסוכרת הנעורים ממנה סבל חייל משוחרר בתור פגיעה הקשורה בשירותו הצבאי. ראשית הפרשה הינה עם גיוסו של המבקש לצה"ל בפרופיל 97. המבקש טען כי שירותו הצבאי גרם לו לדחק נפשי חסר תקדים אשר ניתן לראות בו גורם להתפרצות סוכרת נעורים בגופו לאחר השחרור.

בית משפט השלום שמע את טענות המערער, וכן את טענות קצין התגמולים וקבע כי בהתחשב בתנאי שירותו של המערער, והחוויות והאירועים אליהם נחשף (החל משלב הטירונות ובהמשך בקורס הנהיגה וביחידה בה הוצב), מדובר בדחק נפשי בלתי סביר. כמו כן, בית משפט השלום קבע כי עדותו של המבקש נתמכה במסמכים רבים ואף בבחוות הדעת הרפואית מטעמו.

      קראו עוד על סוכרת ומשרד הביטחון:

• סוכן מוסד לקה בסוכרת כתוצאה מהשירות הצבאי
• הלם קרב לאחר מלחמת לבנון השנייה והתפתחות סוכרת נעורים
• הכרה במחלת הסכרת כתאונה המזכים בפיצויים מקצין התגמולים

לפיכך, נקבע בפסק הדין בשלום כי למרות שלא הוכחה אסכולה רפואית הקובעת קשר סיבתי בין דחק נפשי לסוכרת נעורים, ניתן לקבל את התביעה בהתאם לנסיבות המקרה הקונקרטי. קצין התגמולים מיהר להגיש ערעור על החלטה זו לבית המשפט המחוזי.

בית המשפט המחוזי הופך את פסק הדין

בית המשפט המחוזי קיבל את הטענות העובדתיות כפי שנפסקו בבית משפט קמא, אך דחה את הקשר הסיבתי המשפטי. בפסק הדין במחוזי נכתב כי למרות שהיו מקרים בהם הוכר הקשר הסיבתי בין סוכרת נעורים לדחק נפשי, מקרה זה איננו אחד מהם. בפסק הדין נכתב כי תנאי השירות במקרה דנן אינם עולים כדי חריגים עד שניתן לקבוע שהם "פורצים" את מחסום העדר האסכולה הרפואית.

אי לכך, הערעור התקבל וההכרה בחייל כנכה צה"ל בוטלה. בית המשפט המחוזי התייחס רבות לסמיכות הזמנים בין התפרצות המחלה לבין האירועים המדוברים.

החייל המשוחרר לא אמר נואש והגיש בקשה לערעור בפני בית המשפט העליון. לדאבונו, בית המשפט קבע אף הוא כי יש לדחות את טענותיו. השופט דנציגר כתב בהחלטתו כי סוגיית הקשר הסיבתי בין דחק נפשי חריג לבין סוכרת נעורים נבחנה לעומקה ברע"א 7271/10 אדרי נ' קצין התגמולים. ב

פרשת אדרי הגדיל בית המשפט לעשות וביקש מקצין התגמולים להקים פאנל מומחים אשר יענה על הסוגיה הרפואית המשפטית הנ"ל. פאנל כזה אכן הוקם, בראשותו של מנכ"ל משרד הבריאות. מסקנתו של הפאנל הייתה כי לא הוכחה אסכולה רפואית כנדרש אך ניתן לבחון את הקשר הסיבתי מבחינה משפטית בהתאם לנסיבות המקרה.

"מסקנותיו של פאנל מקצועי זה מתיישבות עם מגמת הפסיקה. כאמור, גם בהיעדר אסכולה רפואית מוכחת אין לחסום את דרכו של תובע קונקרטי מלהוכיח קיומו של קשר סיבתי בנסיבותיו הפרטניות. עם זאת, מקרה זה אינו מציג נסיבות פרטניות חזקות דיו".