נפילה מרכב בזמן הוצאת קניות - האם תאונת דרכים?
| דרגו את המאמר |
|
נפילה בזמן הוצאת קניות מן הרכב – האם תאונת דרכים?
ת"א 16489-03-09
נפגעים אשר נגרמו להם נזקי גוף בגין תאונת דרכים רשאים להגיש תביעת פיצויים כנגד גורמים שונים כגון חברות ביטוח, קרנית, הנהג המעורב ועוד. תאונות דרכים מוגדרות במשפט הישראלי בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. על פי חוק זה, תאונת דרכים איננה רק "תאונת דרכים קלאסית" בה רכב מתנגש ברכב אחר או פוגע בהולך רגל. מדובר גם במקרים "גבוליים" כגון נפילה ביציאה מהרכב, טריקת דלת על אצבע של נוסע, פריצת דיסק בעת החלפת גלגל ועוד.
בסוגיות כגון דא, בהן התאונה איננה "קלאסית", הנטל המונח על כתפיו של התובע להוכיח את זכאותו לפיצויים איננו נטל קל. לא אחת, חברת הביטוח (או הגורם הנתבע) תטען כי התאונה התרחשה ללא קשר למטרות התחבורה של הרכב ועל כן לא מדובר בתאונת דרכים. להלן דוגמא לפסק דין העוסק במקרה מסוג זה.
נפל בעת שהוציא את הקניות מהרכב
מדובר בתובע אשר הגיש תביעה בגין נזקי גוף אשר נגרמו לו כאשר נפל בעת הוצאת הקניות מרכב חברו. האם התאונה הינה תאונת דרכים, על פי הגדרתה בחוק הפיצויים? התובע טען כי יש לענות על שאלה זו בחיוב. חברת הביטוח של הרכב, לעומת זאת, טענה כי הרכב שימש בעת התאונה כ"זירה" בלבד ועל כן לא חבה בנזקיו של התובע. נטען אפוא כי השימוש ברכב לא היה למטרות תחבורה, ולחילופין עסקינן בפריקה וטעינה המוחרגות מהגדרת תאונת דרכים לפי החוק.
על פי כתב התביעה, התובע טען כי ביום המדובר הוא נסע ברכב כאשר חברו נוהג במכונית והשניים עצרו בכפר מגוריו. לטענתו, כאשר הם חנו לצד ביתו, ובעוד הרכב היה מונע, הוא החל להוציא את סלי הקניות מהקבינה האחורית של המכונית. התובע טען כי בשלב מסוים הוא הבחין שאחת השקיות הייתה קרועה ועל כן הוא עלה לקבינה על מנת לקחת אותה באופן בו הקניות לא ישפכו על הרצפה. לטענת התובע, תוך כדי העליה, נפתחה דלת הקבינה והוא נפל לאחור. כתוצאה מהנפילה, טען התובע, נגרמו לו נזקי גוף שונים.
קראו עוד בתחום:
- במהלך פריקה נטרקה דלת הרכב על ידו של העובד - האם תאונת דרכים?
- עובד נפל מארגז משאית בתום פריקה - האם תאונת דרכים?
- פריקה ממשאית במהלך העבודה - תאונת דרכים או תאונת עבודה?
חברת הביטוח טענה כי יש לדחות את התביעה מכל וכל. ראשית, נטען על ידה כי אירוע התאונה לא הוכח כלל. כמו כן, נטען כי גם אם האירוע היה מוכח כדבעי, הרי שהרכב שימש בעת המקרה בתור זירה בלבד ולא נעשה בו שימוש למטרות תחבורה אלא לפריקה וטעינה. חברת הביטוח הוסיפה וציינה כי התובע התנהל בחוסר תום לב תוך שהוא מסתיר מידע בכוונת מרמה.
בית המשפט דוחה את התביעה
בית המשפט בחן את התביעה וקבע כי דינה להידחות. סעיף 1 לחוק הפיצויים מגדיר תאונת דרכים בתור מאורע אשר בגינו נגרם לאדם נזק גוף כתוצאה משימוש ברכב מנועי לשם מטרות תחבורה. סעיף זה קובע עוד כי ירידה ועליה מהרכב מהווות שימוש ברכב מנועי. לטענת התובע, הוא ביקש לעלות לרכב נשוא התובענה ועל כן מדובר בתאונת דרכים לפי חוק הפלת"ד. טענה זו נדחתה בבית המשפט. בפסק הדין נקבע כי כאשר התובע ירד מהרכב, ולאחר שהאחרון סגר את הדלת, הוא היה בריא ושלם.
פציעתו של התובע הייתה כשתיים-שלוש דקות לאחר היציאה מן הרכב. דהיינו, השימוש התחבורתי של התובע ברכב הסתיים כאשר הוא בריא ושלם ועל כן לא מדובר בשימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה. התובע טען כי הוא החל להוריד את השקיות מהרכב ונפגע כאשר עלה לקבינה להוריד שקית נוספת שנקרעה. בית המשפט קבע כי מדובר אפוא בפריקה וטעינה אשר מוחרגות מתחולת חוק הפיצויים באופן מפורש.
התובע ניסה לטעון כי הוא נפגע כאשר ניסה לעלות לרכב ועל כן מדובר בתאונת דרכים. בית המשפט קבע כי גם אם התובע אכן "הוכיח שהוא ניסה לעלות לרכב", הרי שעסקינן בעליה לרכב לשם הוצאת קניות ולא על מנת לסדר דבר מה לפני נסיעה – דהיינו, לא לפני שימוש ברכב למטרות תחבורה.
