פגיעה במהלך ניקוי שוקת מערבל בטון - האם מדובר בתאונת דרכים?
| דרגו את המאמר |
|
פגיעה בעת קיפול שוקת של מערבל בטון – האם תאונת דרכים?
נהג מערבל בטון נפגע במהלך קיפול שוקת המשאית לאחר פריקת בטון. האם מדובר בפעולת לוואי לפריקת הבטון, ועל כן אין עסקינן בתאונת דרכים? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט השלום בטבריה.
התובע טען כי הוא נפגע ממשפך מערבל בטון בעת שסיים לנקות את שוקת המערבל ועסק בקיפולה. לטענתו, ידו הימנית נתפסה בין שתי שוקות המערבל וכתוצאה מכך נמעכה היד ואצבעותיו נשברו. היות והאירוע לא ענה להגדרתה הבסיסית של תאונת דרכים לפי חוק הפיצויים, ביקש התובע להחילו בגדר אחת החזקות המרבות – שימוש בכוח המכני של הרכב.
קראו עוד בתחום:
- האם פריקת מטען ממשאית היא תאונת דרכים?
- עובד נפל מארגז משאית בתום פריקה - האם תאונת דרכים?
- פריקה ממשאית במהלך העבודה - תאונת דרכים או תאונת עבודה?
- הלכת אוסם
על מנת שאירוע ייחשב כתאונת דרכים יש לבחון ראשית האם התקיים מאורע אשר גרם לנזק גוף בעקבות שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה. במידה ואחד הרכיבים אינו מתקיים, רשאי הנפגע לטעון לקיומה של אחת החזקות המרבות בחוק. בית המשפט קבע כי אין מחלוקת שנגרמו לתובע נזקי גוף בעקבות האירוע. השאלה שנותרה לביאור הייתה – האם עסקינן בשימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה.
שימוש ברכב מנועי בחוק הפיצויים מוגדר באופן הבא – נסיעה ברכב, כניסה לרכב, יציאה מרכב, חניית רכב, דחיפת רכב, גרירת רכב, טיפול דרך או תיקון דרך ברכב (שלא על ידי איש מקצוע), התדרדרות או התהפכות של הרכב, נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה, התנתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה (שלא תוך כדי טיפול ברכב במסגרת עבודתו של איש מקצוע) ולמעט פעולות של טעינת מטען או פריקת מטען.
התובע טען כי האירוע המדובר אירע כאשר הוא עוצר באזור התעשייה בראש פינה על מנת לנקות את שוקת מערבל הבטון לאחר יציקה. אין מחלוקת כי פעולה זה הייתה צריכה להתבצע על מנת להמשיך בנסיעה. ניקוי השוקת נועד על מנת למנוע משאריות בטון לעוף במהלך הנסיעה. אי לכך, בית המשפט קבע כי מדובר למעשה בסופה של פעולת פריקת הבטון מהמערבל ועל כן יש להחריג את האירוע מהגדרת תאונת הדרכים לפי החוק.
טעינה ופריקה ופעולות לוואי
פעמים רבות ניטשת מחלוקת בנוגע לפריקה או טעינה, בין נפגעים לבין חברות הביטוח, בשאלת החבות לאחר תאונה. הלכה פסוקה היא כי פעולות של פריקה וטעינה כוללות גם פעולות לוואי כגון פתיחת תא המטען של המשאית, סגירתו עם סיום הטעינה וכדומה.
יצוין כי לא נקבעו בפסיקה כללים ברורים ודווקנים לעניין זה, ונסיבות המקרה נבחנות לגופו בכל תביעה ותביעה. בית המשפט נדרש אפוא לבחון את הקשר הסיבתי בין הפריקה לפעולת הלוואי מכמה היבטים כגון מידת הצורך בביצוע פעולת הלוואי, המידה בה פעולת הלוואי הקלה על הפריקה או הטעינה, סמיכות הזמנים בין פעולת הלוואי לפריקה או לטעינה וכדומה.
במקרה דנן, נקבע כי הצורך בסגירת השוקט וקיפולה, האירוע אשר במהלכו נפגע התובע, היה בסמוך לאחר סיום פעולת הפריקה ונבע ישירות ממנה. התובע טען כי הוא ביצע את הפעולות רק לאחר נסיעה של מספר דקות לאזור התעשייה בראש פינה. בית המשפט קבע כי אין בכך בכדי להביא לקבלת תביעתו. בפסק הדין נקבע כי מטרתה של נסיעה זו הייתה על מנת שהתובע יוכל לקפל ולשטוף את השוקת במקום ראוי. "בנסיבות אלה, שטיפת השוקת הינה בבחינת פעולת לוואי לפריקה ועל כן היא אינה שימוש ברכב מנועי לפי הגדרת החוק הבסיסית", נכתב בפסק הדין.
