ניכוי רעיוני מפיצויים לאחר תאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה

דרגו את המאמר

תאונת דרכים שהיא גרם תאונת עבודה וניכוי רעיוני מהפיצויי בגין אי מיצוי זכויות בתום לב

אדם אשר נפגע בתאונת דרכים הגיש תביעה כנגד חברת הביטוח לתשלום פיצויים בגין נזקיו. התאונה אירעה לתובע במהלך עבודתו והוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. חברת הביטוח טענה כי היא מסכימה לשלם לתובע פיצויים, אך היא מבקשת לנכות באופן רעיוני סכומים שונים בעקבות אי מיצוי זכויותיו של הנפגע מול המוסד לביטוח לאומי.

      קראו עוד בתחום:

• ניכוי רעיוני של תגמולי מל"ל בעקבות תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה
• קיזוז תגמול נכה נצרך מקצין התגמולים בגין קבלת קצבת נכות כללית מהביטוח הלאומי

לטענתה של הנתבעת, למרות שהתאונה הוכרה כתאונת עבודה, ולמרות שהתובע אכן פנה לביטוח הלאומי לשם קבלת הגמלאות המגיעות לו, הוא לא מיצה בתום לב ובאופן סביר את מלוא זכויותיו. הנתבעת הדגישה כי הנכות אשר נקבעה לתובע לאחר התאונה עמדה על 23.28% והתחלקה בין פגיעות ביד ופגיעות באף. עם זאת, התובע לא ציין בפני המוסד לביטוח לאומי את הפגיעות באפו.

בית המשפט קבע בפסק הדין כי הוא מבכר את דעתה של חברת הביטוח. הלכה פסוקה היא כי נפגע בתאונת עבודה צריך לפנות למל"ל על מנת לפעול באופן סביר ובתום לב למיצוי זכויותיו (תוך קבלת מלוא הגמלאות המגיעות לו). כמו כן, סעיף 82(א) לפקודת הנזיקין, התשכ"ט-1969 קובע כי סכום הגמלאות הנ"ל מנוכה מסכום הפיצויים אשר ישולם לנפגע מהמזיק (במקרה זה – חברת הביטוח). הרעיון הוא למנוע מצב של כפל פיצוי.

חשיבות מיצוי הזכויות

במקרים בהם נפגע איננו ממצא את מלוא זכויותיו מול המוסד לביטוח לאומי, המזיק רשאי לבקש לנכות באופן רעיוני סכומים שונים מהפיצויים אשר ייפסקו לחובתו. במקרים כגון דא, בית המשפט הינו בר סמכות לבצע "ניכוי רעיוני" מסכום הפיצויים, וזאת בהתבסס על חוות דעת רפואיות אשר ניתנו על ידי מומחים שמונו על ידו ונשמעו בפניו.

במקרה זה, התובע אמנם פנה בתביעה למוסד לביטוח לאומי, אך תביעתו הוגדרה בבית המשפט כ"חסרה ולוקה בהעדר תום לב". נקבע כי "התובע לא פעל בסבירות ובתום לב למימוש מלוא זכויותיו במל"ל, וזאת למרות שהוא היה מיוצג על ידי עורך דין מטעמו". עוד יצוין כי היו בידיו של התובע, בעת שהגיש את התביעה למוסד לביטוח לאומי, שתי חוות דעת רפואיות בנוגע לנכויותיו – הן חוות דעת של מומחה אורטופד, והן חוות דעת של מומחה א.א.ג. עם זאת, התובע הציג בפני המוסד לביטוח לאומי רק את חוות הדעת הרפואית של האורטופד. השופט ציין כי התובע לא השכיל להציג הסבר מהימן וסביר למחדל זה, וכאשר נשאל על כך במסגרת עדותו ענה "אין לי הסבר".