פגיעה נפשית של קרוב משפחה לאחר תאונת דרכים

דרגו את המאמר

פגיעה נפשית של  קרוב משפחה נופלת אף היא בגדר חוק פיצויים לנפגעי תאונות.  ע"פ הלכת אלסוחה אין להציב תנאי מקדמי, לפיו תשלל על הסף זכותו של "קרוב", אם לא היה במקום התאונה.

מהם התנאים למתן פיצוי בגין נזק נפשי הנובע מהתאונה של קרוב משפחה?

התנאים למתן פיצוי בגין נזק נפשי הנובע מקרות תאונת דרכים של קרוב משפחה, חלים הן במקרה של תובע שהיה עד ראייה או שמיעה לתאונה שבה נפגע קרוב משפחתו, והן במקרה שעמד בחושיו על תוצאותיה המיידיות אף אם לא נכח במקום התאונה.

לאור הרחבת מעגל הנפגעים הזכאים לפיצויים באופן שנכללו בו גם נפגעים שסבלו מנזק נפשי משני, נקבעו סייגים שונים לזכאותם לפיצויים. הסייגים שנקבעו כוללים את מבחן הקרבה המשפחתית, הקרבה הסיבתית וטיב הנזק הנפשי.

בפרשת ציון שרה נ' צח אברהם נדרשה קירבת זמן ומקום והתרשמות חושית ישירה מן הארוע המזיק; (כך למשל משתמע מע"א 209/53 ויצמן נ' צוקר פ"ד ח' 1412) נדרשה קירבה משפחתית ממדרגה ראשונה לנפגע הישיר שהנפגע המשני היה עד להיפגעותו; נדרשה קירבת זמן בין האירוע לבין גילויי הפגיעה הנפשית ונדרש נזק נפשי קשה שהתנסח באופנים שונים: כגון, מחלת נפש מוכרת, נזק נפשי המתבטא בתופעות פיזיולוגיות, נזק נפשי רציני וכדומה".

בחינת הסייגים, כיצד מכריע בית המשפט?

התנאי הראשון לבחינת זכאותם של המבקשים כ"קרוב נעדר" ע"פ הלכת אלסוחה הוא:

• כי יהא קרוב משפחה ממדרגה ראשונה, דהיינו: הורים, ילדים ובני זוג.

התנאי השני הוא מהות הפגיעה הנפשית.

• הנזקים בני הפיצוי הם אלה המהווים תגובות נפשיות מהותיות, להבדיל מתגובות אנושיות שליליות אשר אדם יכול להתגבר עליהן בכוחות עצמו. 

חשוב לציין  כי בחינת מידת חומרת הנזק הנפשי עניין הוא למומחה הרפואי בתחום הפסיכיאטריה, אשר בחוות דעתו יהא בו כדי לסייע בידי ביה"מ בבואו להכריע, בשאלת זכאות המבקשים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ובהתאם למבחנים שנקבעו בפס"ד אלסוחה.

התנאי השלישי סוגיית הקרבה הסיבתית.