פיצויים בעקבות נזק נפשי לקרוב של נפגע בתאונת דרכים
| דרגו את המאמר |
|
החקיקה והפסיקה במשפט הישראלי הכירו זה מכבר בזכותם של נפגעי תאונות דרכים לפיצויים, גם במידה והיו הנפגעים עצמם הגורמים הישירים לתאונה. עם זאת, תאונות הדרכים משאירות אחריהן לא אחת שובל של פצועים ממעגל שני, כגון בני משפחה שעולמם חרב עליהם. במקרים אלו, כאשר הנזקים הקשים של תאונת הדרכים מקרינים גם לגבי קרוביהם של הנפגעים, לעיתים קובע בית המשפט פיצויים גם בעבורם.
קראו עוד בתחום:
פסק דין תקדימי שהתקבל לפני כעשרים שנה בבית המשפט העליון, קבע שגם קרוב משפחה של נפגע תאונת דרכים, אשר נגרם לו נזק נפשי בעקבות התאונה, זכאי לפיצויים. הלכה זו, הקרויה "הלכת אלסוחה", קבעה מבחן ובו ארבעה תנאים מצטברים אשר מרחיב את יריעת הפיצויים בעקבות תאונת דרכים.
זהות התובע
קירבתו המשפחתית של התובע לנפגע התאונה הינה התנאי הראשון שנבחן בתביעות מסוג זה. בתחילה, נקבעה ההלכה לגבי קרובי משפחה מדרגה ראשונה בלבד, אך במרוצת השנים נקבע כי בית המשפט רשאי להרחיב את הפסיקה גם לגבי קרובים שאינם כאלה. בית המשפט קבע פיצויים לתובעת אשר אחיינה נהרג לנגד עיניה מחד, אך לא לשני חברים אשר הכירו במשך חמש שנים בלבד, מאידך.
התרשמות ישירה מן האירוע המזיק
ככל שהתובע יהיה מעורב יותר בתאונת הדרכים (לדוגמא, היה עד לתאונה או לתוצאות המיידיות שלה), ככה צפוי שהנזק הנפשי ממנו יסבול יהיה גדול יותר. ככל שהחוויה הטראומתית של התאונה הייתה ישירה יותר, ככה יהיה זכאי התובע לפיצויים גבוהים יותר.
קראו עוד בתחום:
- רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים, את מי תובעים?
- תאונת קלנועית, האם תאונת דרכים?
- טיפול או תיקון רכב, האם תאונת דרכים?
עם השנים התפתחה ההלכה בנושא ונקבע כי גם תובע אשר היה נעדר ממקום האירוע, אך שמע עליו באופן מיידי בטלפון או בבית החולים, ונגרמו לו נזקים נפשיים עקב כך, ייתכן ויהיה זכאי לפיצויים.
מידת הקרבה (של הנזק) בזמן ובמקום לאירוע המזיק
תנאי זה כולל בדיקה עניינית של מקום וזמן, לעצם האירוע הנפשי וקרבתו לנזק ולמקום האירוע. האם הנזק הנפשי נגרם במקום האירוע של התאונה, כמה ימים אחרי וכו’. כל אימת שיהיה הנזק הנפשי קרוב יותר לתאונת הדרכים, ויהיה קשור אליה בקשר סיבתי (משפטי ועובדתי), ככה יטה בית המשפט לפסוק פיצויים בגינו לתובע אותם.
עוצמת הנזק
תנאי זה קובע כי לא רק מחלות נפש מוגדרות יזכו את התובע בפיצויים בעקבות התאונה. בית המשפט מכיר גם במקרים ברורים של פגיעות נפשיות, גם שאינם מחלות נפש מוגדרות, כל אימת שעלה בידו של התובע להוכיח אותם.
