נהג אשר היה מעורב בתאונת דרכים לא משתף פעולה - כיצד תוכרע תביעת הביטוח?

דרגו את המאמר

תביעת ביטוח לאחר תאונת דרכים כאשר הנהג השני (הפוגע) לא משתף פעולה

בתאונת דרכים שהתרחשה בתאריך 15.5.2007 בראשון לציון, רכבה של התובעת נפגע כאשר הרכב הפוגע נסע לאחור. תחילה. התובעת דרשה כי חברת הביטוח שלה תפצה אותה על הנזקים. חברת הביטוח פיצתה את התובעת בכפוף לסכום ההשתתפות העצמית, 2,078 ₪. לאחר מכן, התובעת תבעה את חברת הביטוח של הרכב הפוגע, ובו היא דרשה את סכום ההשתתפות העצמית בתוספת אובדן הנחת היעדר תביעות בסך 526 ₪.

התובעת הגישה את התביעה נגד חברת הביטוח של הרכב הפוגע, "חברת כלל". "כלל" טענה כי לא ניתן לתבוע אותה בלי שהנהג הפוגע נתבע גם כן. טענתה של "כלל" התקבלה. עם זאת, השופטת השתמשה בתקנות סדר הדין האזרחי וצרפה את נהג הרכב הפוגע, כנתבע נוסף. נהג הרכב הפוגע לא הגיש כתב הגנה, ומעולם לא התייצב לשום דיון. נציג חברת "כלל" טען כי הוא הודיע לנהג הרכב הפוגע על הדיון, אבל האחרון "לא הביע עניין להגיע".

האם חברת הביטוח פטורה מלשלם?

סעיף 68 לחוק חוזה ביטוח קובע כי "כל טענה שיכול המבטח לטעון כלפי המבוטח יכול הוא להעלות כלפי הצד השלישי". כאשר מצרפים הוראת חוק זו, להוראות חוק אחרות שמחייבות את הנהג הפוגע לעזור לחברת הביטוח בבירור חבותו, חברת "כלל" הגיעה למסקנה שהיא קצת מרחיקת לכת. בעצם - לטענתה, על פי סעיף זה יש לה טענות כלפי נהג הרכב הפוגע, בגין חוסר שיתוף פעולה. אם יש לה טענות כלפי נהג הרכב הפוגע, סעיף 68 מאפשר לה להעלות את הטענה גם כלפי צד שלישי, התובע במקרה זה.

בית המשפט סירב לפרש את סעיף 68 בצורה זו, תוך כדי שהוא מציין כי לא ייתכן שהמבטח זוכה לפטור רחב יותר כלפי צד שלישי, רק בגלל שנהג הרכב הפוגע לא משתף פעולה עם חברת הביטוח. לא נראה הגיוני שזכויותיו של צד שלישי כלפי חברת הביטוח של המזיק, יפגעו רק כתוצאה מחוסר שיתוף הפעולה שבין המבוטח המזיק וחברת הביטוח שלו, למרות שאין ספק כי הפוליסה במקרה זה תקינה.

לא זו אף זו, לפי חוק חוזה ביטוח, חברת הביטוח של המזיק חייבת לשלם לצד שלישי תגמולי ביטוח כאשר זה דורש אותם, אלא אם המזיק מתנגד לתשלום זה תוך 30 יום. כלומר, אם מישהו דורש מחברת הביטוח של המזיק לשלם לו תגמולי ביטוח, חברת הביטוח צריכה לשלוח מכתב למבוטח שלה. במידה והוא לא מתנגד, חברת הביטוח צריכה לשלם לדורש את התגמולים.

במקרה עליו דובר בפסק הדין, נהג רכב הפוגע הודיע לחברת הביטוח על התאונה. מכך גזר בית המשפט, שלא יכול להיות שההגנה שחלה על חברת הביטוח כאשר הנהג מודיע אך לא משתף פעולה, תהיה גדולה יותר מההגנה במקרה בו הנהג לא הודיע כלל (במקרה זה חברת הביטוח חייבת לשלם ואין לה הגנות כאמור). מכל האמור לעיל, בית המשפט החליט כי חברת הביטוח צריכה לשפות את התובעת במקרה זה, ולא חלה עליה ההגנה הנטענת.

מהו גובה הנזק?

גובה ההשתתפות העצמית שהתובעת שילמה לא היה שנוי במחלוקת. על כן, בית המשפט לא התקשה לפסוק כי התובעת זכאית להחזר עבור תשלום זה. לגבי התשלום עבור "אובדן הנחת היעדר תביעות",

בית המשפט מצא כי התובעת לא הוכיחה ראש נזק זה. אומנם התובעת הציגה את הפוליסות מהשנים הקודמות, בהן מצוינת ההנחה אותה הייתה מקבלת, אבל אין בכך מספיק כדי לבסס את הנזק האמיתי שנגרם לה. התובעת לא הוכיחה כי בעת חידוש הפוליסה, היא לא הייתה זכאית להנחה זו. כלומר, המשפט התנהל לאחר שהתובעת כבר חידשה את הפוליסה. על כן, היא הייתה צריכה להראות לבית המשפט, מהו גובה הנזק המדויק שנגרם לה, בשם אובדן ההנחה. לסיכום, חברת הביטוח חויבה לשלם לתובעת 2,078 ₪ בתוספת 750 ₪ הוצאות משפט.