תביעה לפיצויים כנגד קרנית - אינו יודע את זהות הנהג למרות שנפגע בתור נוסע
| דרגו את המאמר |
|
תביעה נגד קרנית בגין תאונה של נוסע בג'יפ שטח ללא זיהוי הנהג הפוגע
סעיף 12(א)(1) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע כי קרנית חבה בנזקי מי שנפגע בתאונת דרכים כאשר הנוהג האחראי לפיצויים אינו ידוע. במקרים בהם מוגשת תביעה מכוח חוק הפיצויים כנגד קרנית, אין מחלוקת לכך שבית המשפט נדרש לבחון בזהירות יתרה את הראיות המוצגות בפניו, בטרם ייקבע כי אירעה תאונת דרכים ולא ניתן לאתר הנהג הפוגע.
כיצד יבחן בית המשפט מקרה בו התובע נפגע בתאונת דרכים בתור נוסע, ולא עלה בידו לאתר את נהג הרכב הפוגע? התובע טען כי הוא היה בן 15 בעת התאונה, ופציעתו הקשה לא אפשרה לו להחליף פרטים עם הנהג הפוגע. קרנית טענה, לעומת זאת, שהתובע היה הנוהג ברכב ולחילופין היה באפשרותו או באפשרות הוריו לאתר את זהות הנהג הפוגע לאחר התאונה.
קראו עוד בתחום:
- אחריות בעל רכב לתאונת דרכים כאשר ברכב נהג אדם ללא רישיון נהיגה
- תביעת פיצויים נגד קרנית בגין תאונת פגע וברח ברוכב קטנוע ללא רישיון
- האם תאונת פגע וברח המזכה בפיצויים או שמא תאונה במתכוון?
- תאונת אופניים והגשת תביעה נגד קרנית
התובע טען כי הוא נפגע בתאונת דרכים בעת שנסע ברכב כנוסע, וזהות הנהג ופרטי הרכב אינם ידועים לו. קרנית טענה, לעומת זאת, כי התובע היה הנהג ברכב, והיות והוא איננו מורשה לנהוג, אין הוא זכאי לפיצויים. לחילופין, קרנית טענה כי התובע לא פעל תוך שקידה סבירה על מנת לאתר פרטים מזהים בדבר הנהג ואו הרכב.
התובע הצהיר כי ביום התאונה הסיעה אימו אותו ואת חברו לאזור קיבוץ חצרים לשם טיול אופניים. לטענתו, באזור מתרכזים מדי יום רכבי שטח, טרקטורונים ואופנועים המבצעים נהיגת שטח. התובע ביקש מאחד מנהגי הג'יפים במקום כי יסיע אותו במורד גבעה והלה נעתר לבקשתו.
לטענתו, הג'יפ ביצע סיבוב חד, והתהפך. כתוצאה מכך התובע נפגע בראשו. התובע טען כי מאז שהוא עלה על הג'יפ, הוא לא זוכר דבר. כל הפרטים בנוגע לתאונה נמסרו לתובע, לטענתו, מחברו אשר נכח במקום. התובע זכר כי הג'יפ היה ג'יפ לבן מסוג סופה והנהג אשר נהג בו היה בחור צעיר - הא ותו לא.
מדוע לא הוחלפו פרטים?
בבית המשפט נשאל התובע מדוע לא רשם את פרטי הרכב בו נפגע. התובע השיב כי לאחר התאונה הוא איבד את הכרתו וחש ברע, ואי לכך הוא "לא היה פנוי ללקיחת פרטים". כמו כן, הפנייה למשטרה נעשתה על ידי התובע רק כשלושה שבועות לאחר האירוע וכאשר השתפר מצבו הבריאותי.
חברו של התובע הצהיר כי הג'יפ לא היה במצב של נסיעה לאחר התאונה, ואחד מחבריו של הנהג סייע לאחרון להעבירו למקום מסתור. מכל מקום, התובע וחברו העידו כי האם אינם מכירים את הנהגים אשר היו במקום.
הנהג אשר הסיע את התובע לבית החולים הגיע למתן עדות בבית המשפט. לטענתו, הוא לא הכיר את התובע לפני כן וייתכן כי זיהה אותו משום שהם גרים באותה השכונה בבאר שבע. באשר לאירוע, העד העיד כי הג'יפ עקף את הרכב בו הוא נסע, ביצע פנייה חדה ימינה והתהפך. יחד עם זאת, העד טען כי נהג הג'יפ יצא ראשון מהרכב ההפוך ורק לאחריו התובע.
עדות התובע והעדים מטעמו - אמינה
בית המשפט קבע כי עדותו של חברו של התובע הייתה עדות מהימנה, וכך גם עדותו של הנהג אשר הסיע את התובע לבית החולים. עדותם התיישבה, למרות חלוף הזמן, עם ניסיון החיים והגיון הדברים. כמו כן, בית המשפט קיבל את עדותו של חברו של התובע לכך שהתובע לא נהג ברכב המדובר אלא עלה בכסא הנהג.
במקרה דנן, בית המשפט קבע כי מדובר בתובע אשר היה קטין בן 15 במועד התאונה. התובע, נער בשנות העשרה לחייו, איבד את ההכרה והיה מעורפל ומבולבל (ובטח מבוהל) לאחר האירוע. כמו כן, התובע הובהל לבית החולים ואף היה מאושפז שם מספר ימים.
אי לכך, ניתן לקבל את טענתו בדבר העדר יכולתו להחליף פרטים עם הנהג הפוגע. בנוגע להוריו של התובע, עמדת בית המשפט הייתה כי גם הם היו טרודים באשפוזו של התובע ובדאגה לבריאותו לא היו מסוגלים. איתור הנהג בנסיבות אלו לא היה בראש מענייניהם ולא בכדי.
