נוסע באוטובוס נפגע בתאונת דרכים - קביעת נכות וחישוב פיצויים

דרגו את המאמר

190,000 שקלים לנוסע באוטובוס שנפגע בתאונת דרכים

ת"א 602-09

בחור צעיר לפני גיוס נפגע בתאונת דרכים כאשר נסע באוטובוס. בית המשפט פסק לאחרון פיצויים בגין התאונה בסך של כ-190,000 שקלים. כיצד נקבעה נכותו של התובע, וכיצד חושבו הפיצויים?

התובע, בן 24, הגיש תביעה בעקבות תאונת דרכים אשר נגרמה לו כאשר הוא נסע באוטובוס. לטענתו, הוא ישב בעת האירוע בספסל האחורי באוטובוס, וכאשר הרכב חצה פס האטה, שלדת האוטובוס "קפצה בצורה מפתיעה וניכרת". לטענתו, הוא התרומם לגובה רב בחלל האוטובוס ונחת בעוצמה רבה על ישבנו. בתחילה, חברת הביטוח של האוטובוס כפרה בחבותה לפצות את התובע בגין המקרה. עם זאת, לאחר מכן חזרה בה חברת הביטוח ולא נותרה מחלוקת כי מדובר בתאונת דרכים. הצדדים היו חלוקים אפוא רק על שיעור הנזק אשר נגרם לתובע באירוע.

      קראו עוד בתחום:

• ניצול הכוח המכני של הרכב בתור תאונת דרכים, אימתי?
• הימצאות ליד הרכב בתור שימוש ברכב מנועי והגדרת תאונת דרכים
• תאונת דרכים בדרך לביצוע פשע - האם פיצויים?
• פיצויי אחרי תאונת דרכים כאשר זהות הפוגע איננה ידועה

על פי עובדות המקרה, לאחר התאונה, התובע הגיע לחדר המיון בבית החולים "סורוקה" בבאר שבע. שם, נערכו לתובע בדיקות שונות והוא אובחן כסובל משני שברי דחיסה בחוליות L1 ו-T12. במשך שלושה ימים התובע היה מאושפז בבית החולים לצורך השגחה ורק לאחר מכן שוחרר לביתו. במכתב השחרור מבית החולים הומלץ על המשך טיפול אצל רופא משפחה ועל טיפולים פיזיותרפיים. כמו כן, נרשמו לתובע משככי כאבים ונקבעה לו ביקורת בחלוף שבועיים במרפאת עמוד שדרה.

קביעת הנכות

התובע ביקש מבית המשפט למנות מומחה רפואי בתחום האורטופדי. מומחה כאמור אכן התמנה. המומחה, בחוות דעתו, קבע כי התובע סובל מכאבי גב והפרעה תפקודית קלה. נכותו של התובע הוערכה על ידי המומחה בשיעור של 10%, וזאת לפי סעיף 37(7)(א) או 37(8)(ב) לתקנות הביטוח הלאומי.

ב"כ התובע חלק על קביעתו של המומחה וטען כי יש להעמיד את נכותו של מרשו על 15%, וזאת לפי הוראות התקנות בדבר הגבלה בתנועה. כמו כן, ב"כ התובע הוסיף וטען כי היות ועסקינן בשבר בחוליה אשר מקנה נכות, יש לקבוע נכות מצטברת ולא נכות חופפת. למעשה, ב"כ התובע טען כי יש להעמיד את נכותו הכוללת של הנפגע על 23.5% לפי 15% בגין המגבלה בתנועה ו-10% בגין השברים בחוליה. על בסיס טענות, אלה זומן המומחה למתן עדות בחקירה נגדית. במהלך החקירה הנגדית נותר המומחה נאמן לעמדתו.

בית המשפט בחן את תשובותיו של המומחה וקבע כי נראה שהאחרון לא זז מעמדתו ויש לקבל את קביעותיו. עם זאת, בנוגע לנכות המצטברת, בית המשפט ציין כי אכן עסקינן בשאלה אשר נוגעת לפרשנות התקנות והלכה פסוקה היא כי מקרים אלה הינם מקרי נכות מצטברת. דהיינו, נקבע כי היות והנכויות השונות של התובע עמדו כל אחת על 10%, צירוף הנכויות הרפואיות מהן סובל עמד על 19% נכות.

הפיצויים

בית המשפט נדרש כעת לקבוע את הפיצויים המגיעים לתובע מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1995, ובהתאם לנכות אשר נקבעה לו. להלן אופן חישוב הפיצויים:

• הפסדי שכר בעבר – 9,500 שקלים. היעדרות של שלושה חודשים מהעבודה ושכר של כ-3,200 שקלים לחודש. הוצאות רפואיות, עזרת הזולת ונסיעות (עבר) – 5,000 שקלים. ראשי נזק אלה הינם ראשי נזק מיוחדים אשר יש להוכיח אותם באמצעות קבלות או חשבוניות. כעיקרון, הואיל והתאונה הייתה גם תאונת עבודה, התובע היה זכאי לקבל מביטוח לאומי החזר בגין הוצאות הקשורות לנסיעות, עזרה לזולת וטיפולים רפואיים.
  הוצאות רפואיות מכוסות על ידי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. עם זאת, בחלק מהטיפולים והבדיקות, התובע נדרש לשאת בדמי השתתפות. במקרה דנן, התובע הצביע על מספר טיפולים אשר הוא נאלץ לשלם עליהם, לרבות רכישת תרופות, משככי כאבים, טיפולי פיזיותרפיה ובדיקות בתחום האורטופדי. כמו כן, התובע טען כי הוא היה זקוק לסיוע מצד בני משפחה במהלך אשפוזו ולאחר התאונה.
• נכות תפקודית ופגיעה בכושר השתכרות – 175,000 שקלים. התובע, בעת התאונה, היה סטודנט בן 20 במסלול עתודה צבאית. התובע התגייס לצבא במאי 2009 והוא אמור להשתחרר בנובמבר 2013. התובע טען כי אין לראות בעבודות המזדמנות בהן עבד כעבודות אשר משקפות את יכולת השתכרותו.
  לטענתו, בית המשפט היה צריך לחשב את בסיס השכר לפיצויו בהתאם לאחוזי הנכות אשר נפסקו לו, וכן לפי השכר הממוצע במשק. לחילופין, ב"כ התובע "הסכים" להעמיד את שיעור הנכות התפקודית על 10% לפי קביעתו של המומחה הרפואי. בית המשפט בחן את כלל הנתונים אשר הוצגו בפניו וקבע כי התובע יהיה זכאי ל-175,000 שקלים בגין הפגיעה בכושר ההשכרות בעתיד.
• הוצאות רפואיות, נסיעות ועזרה לזולת (עתיד) – 9,000 שקלים. גם במקרה זה, כמו גם במקרה של ההוצאות הרפואיות, הנסיעות והעזרה לזולת בעבר, התובע היה זכאי לכיסוי מסוים מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי (היות ועסקינן גם בתאונת עבודה). התובע לא הוכיח כי היו טיפולים רלבנטיים אשר הוא לא היה זכאי להם מכוח החוק. עם זאת, בית המשפט קבע, על רקע הפגיעה בגין התאונה, כפי כי ייתכן ויהיו לתובע הוצאות רפואיות בעתיד, להן הוא יהיה זכאי במסגרת קופת החולים תמורת דמי השתתפות עצמית.
  כמו כן, נקבע כי ייתכן ולתובע תהיינה הוצאות כספיות גם בגין נסיעות לקבלת הטיפול הרפואי בעתיד. בנוסף, צוין כי ייתכן והמגבלה הרפואית תאלץ את התובע להיעזר בעתיד גם בעזרת הזולת. על רקע המפורט לעיל, בנסיבות העניין, בית המשפט מצא לנכון לפסוק לטובת התובע פיצוי גלובלי בסך כולל של 9,000 ₪.
• כאב וסבל – בית המשפט קבע לתובע פיצויים בסך 33,900 שקלים בגין הכאב והסבל (אשר נקבעו לפי אחוזי הנכות וימי האשפוז).