האם אדם אשר נפגע כתוצאה מנפילת משאית בעת העמסת מכולה הוא נפגע תאונת דרכים?

דרגו את המאמר

פגיעה של נהג משאית בעת העמסת מכולה, האם תאונת דרכים?

‏(ת"א) 20852/08 תא (ת"א) 20852-08‏

נהגים רבים נפגעים מדי שנה בתאונות דרכים. החוק אשר עוסק בזכותם של הנפגעים הללו לפיצויים מחברת הביטוח הינו חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1995. על פי חוק זה, אדם זכאי לפיצויים גם כאשר מדובר בתאונות דרכים אשר "אינן רגילות". דהיינו, זכאות לפיצויים קמה לנפגע גם כאשר רכבו מתהפך או מתדרדר, ללא קשר לשימוש בו בדרכים ו/או בכביש. להלן דוגמא למקרה בו נהג משאית אשר הגיש תביעה כנגד חברת הביטוח בגין אירוע בו נפגע עם רכבו, נאלץ לנהל דיון בבית המשפט באשר לתחולת החוק על עניינו.

      קראו עוד בתחום:

• נפילה של עובד משאית ניקוז בעת קיפול צינור, האם תאונת דרכים?
• נפילת דלת משאית על כתף של נהג-סבל, האם עסקינן בתאונת דרכים?
• מטען נפל במהלך נסיעה - האם נפילה של נהג בעת העמסה היא תאונת דרכים
• עובד נפל תוך כדי ניקוי מראה לפני נסיעה במשאית, האם תאונת דרכים?

התובע, אשר עבד בתור נהג משאית, נפגע במהלך תאונת עבודה אשר אירעה במאי 2007. על פי עובדות המקרה, התובע נהג בזמן התאונה על משאית אשר עליה מנוף. בכוונתו היה להעמיס מכולה אשר תימשך על החלק האחורי של המשאית באמצעות המנוף. בעת העמסת המכולה, ובעקבות משקלה הרב, התרומם החלק הקדמי של המשאית.

כאשר המשאית הייתה חצי באוויר, ניתק לפתע הכבל אשר חיבר את המכולה למנוף והמשאית הוטחה בעוצמה ברצפה. כתוצאה מהאירוע התובע נפגע ושתיים מחוליות עמוד השדרה שלו נשברו. השברים בחוליות גרמו לנזקי גוף נוספים בתחום האורטופדי. האם מדובר בתאונת דרכים?

בית המשפט קובע כי מדובר בתאונת דרכים

בית המשפט, אשר נדרש לבחון את הסוגיה, קבע כי הדין עם התובע ואכן מדובר בתאונת דרכים. נפסק כי עמדת התביעה התאימה יותר להגדרות החוק והפסיקה וזאת משום שהתאונה נגרמה כאשר נעשה שימוש בכוח המנועי של הרכב במסגרת תחבורתית. חברת הביטוח ביקשה לדחות התביעה על בסיס החזקה המצמצמת בחוק. לטענתה, היה על בית המשפט להגיע למסקנה זו היות ומצבה של המכולה נותר סטאטי, ואילו המשאית הייתה זו שהתרוממה.

תאונת דרכים מוגדרת בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים באופן הבא - "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". במקרה דנן, שני הצדדים הסכימו כי התרחש מאורע וכי המשאית הינה רכב מנועי לפי הגדרת החוק. חילוקי הדעות ביניהם סבבו סביב השאלה – האם נעשה במשאית שימוש לצורכי תחבורה בעת האירוע, והאם לא מדובר בפריקה וטעינה (פעולות המוחרגות מהגדרתה של תאונת דרכים לפי החוק).

שני הצדדים הפנו בטיעונים לפסק הדין של השופט ריבלין אשר ניתן בע"א 10157/09 הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ נ' משה דוד פטקין [2010]. הלכה פסוקה היא כי כאשר הנזק נגרם כתוצאה מנפילה של מטען או חלק מן הרכב, בזמן פריקה או טעינה, וכאשר הרכב נמצא במצב סטאטי, לא מדובר בתאונת דרכים.

עם זאת, במקרים כגון דא, הלכה היא כי יש להכיר באירוע כתאונת דרכים במידה והפריקה או הטעינה יצרו סיכון תחבורתי מובהק. דהיינו, כאשר חברת ביטוח מבקשת להחריג אירוע מתחולת החוק, מתוך החזקה המצמצמת של הטעינה והפריקה, עליה להוכיח כי לא היה מדובר בסיכון שנוצר בנסיבות תחבורתיות וכפועל יוצא מכך שהרכב עמד והיה במצב סטאטי בעת האירוע (לדוגמא, נפילה של ארגז ממשאית בעת פריקתה).

המקרה דומה יותר להתהפכות מאשר ל"פריקה וטעינה"

בית המשפט בחן את המקרה דנן וקבע כי עלה בליבו ספק בנוגע לשאלה האם המשאית הייתה "סטאטית" בזמן התאונה. במקרה זה, נקבע בפסק הדין, המטען היה סטאטי ואילו המשאית התרוממה באוויר ונעה ממצב אחד למצב אחר. אי לכך, נקבע כי לא התקיימה החזקה הממעטת וזאת משום שהמשאית לא הייתה במצב נייח וסטאטי. זאת ועוד, הגורם לתאונה לא היה חלק מן הרכב או מטענו, אלא נפילה של הרכב כולו. יתרה מכך, בית המשפט ציין כי מקרה דנן היה יותר דומה ל"התדרדרות" או "התהפכות" מאשר לפריקת מטען.

לשם חיזוק קביעתו, השופט הביא בפסק הדין את הדברים אשר נאמרו בעניין דומה על ידי השופט אור בפרשת ניר לי: "מדובר בתחרות בין המיעוט של פריקה או טעינה כשהרכב עומד, לבין הריבוי של הידרדרות או התהפכות של הרכב. ניתן למצוא הן בפסיקה והן בספרות, תימוכין לסברה שהריבוי של הידרדרות או התהפכות הינו אירוע עצמאי, הגובר על החזקה הממעטת".

לסיכום, בית המשפט קבע כי יישום החוק והפסיקה על המקרה דנן היה יכול בהחלט להוביל למסקנה כי עסקינן בתאונת דרכים.