פיצויים בגין נזקי רכוש - שריפה פרצה בשטח אליו פלש מסיג גבול
דרגו את המאמר |
|

אחריות מסיג גבול לנזקי רכוש שנגרמו בגלל שריפה
חברת הביטוח הדר שילמה למבוטחת תגמולי ביטוח בגין נזקי רכוש אשר נגרמו למפעלה בשל שריפה. לאחר תשלום הביטוח, הגישה הדר תביעה כנגד מנהל מקרקעי ישראל והמועצה האזורית באר טוביה. הדר טענה בתביעתה כי השריפה פרצה בשטח מקרקעין הנמצא בבעלות המינהל, התפשטה לשטח הנמצא בבעלות המועצה האזורית, ומשם עברה לשטח בה נמצא מפעל המבוטחת.
מנהל מקרקעי ישראל הגיש הודעת צד ג' נגד המועצה ונגד אדם נוסף אשר הינו פולש לחלקה בה פרצה השריפה. לטענת המנהל, במידה והוא יחוייב לשפות את חברת הביטוח, יש לחייב את הפולש בפיצויי זה.
הנתבע הודה כי הוא מסיג גבול אך טען בבית המשפט כי בתקופה נשוא התובענה הוא השכיר את השטח לאדם אחר. לדבריו הוא אינו תופס במקרקעין ו\או מחזיק בהם שכן הוא פולש. אי לכך, לשיטתו, לא חלה עליו החובה לשפות את המינהל.
בית המשפט המחוזי - המנהל התרשל בטיפול בחלקה
סעיף 39 לפקודת הנזיקין קובע כי במקרה בו מוגשת תביעת פיצויים בעקבות נזקי אש, והנתבע היה אחראי להבערת האש (או הבעיר אותה בעצמו), או שהוא תופס את המקרקעין או בעל המיטלטלין מהם יצאה האש, עליו להוכיח שמקור האש ו\או התפשטותה אינם מובילים אליו.
בית המשפט המחוזי קבע כי במקרה דנן מנהל ישראל לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח שלא התרשל. נהפוך הוא, השופטים קבעו כי מעדותו של עובד המנהל, עלה כי המנהל לא פעל כלל ועיקר למנוע את אירוע השריפה והזניח לחלוטין את חלקת המקרקעין בה היא פרצה.
קראו עוד על נזקי שריפות ופיצויים:
- פיצויים בגין נזקי רכוש לאחר שריפה אשר פרצה במכולת אשפה עירונית
- האם פיצויים לבעלי דירה בבניין מגורים בגין שריפה שפרצה בבניין בדירה מתחת?
- השריפה בכרמל - פיצויים בגין נזקי גוף ונזקי רכוש
- פיצויים בעקבות נזקים לרכוש בגין שריפה בסוכה
השופטים ציינו כי לא סולקו מפגעים דליקים (כגון עשבים וקוצים) והחלקה הייתה פרוצה לכול. עובדה זו קיבלה ביטוי גם בדו"ח החקירה של חוקר השריפה אשר קבע כי החלקה המדוברת הייתה "שדה קוצים". המסקנה מכך הייתה שהמנהל התרשל בטיפול בחלקה ובכך יצר תשתית פוריה לפרוץ השריפה.
בנוגע לנתבע, בית המשפט המחוזי קבע כי הוא בגדר מסיג גבול ופולש ואינו תופס החלקה. למעשה, תופס החלקה היה האדם השלישי אשר החלקה הושכרה לו על ידי הפולש. אי לכך, נדחתה הודעת צד הג' לפולש ומלוא האחריות הוטלה על המינהל.
בית המשפט העליון - הנתבע נהג במקרקעין מנהג בעלים, עליו לשפות את המינהל
מינהל מקרקעי ישראל הגיש ערעור על כך לבית המשפט העליון. לטענתו, הפולש חייב לשפותו וזאת בשל העובדה שהוא פלש והשכיר את החלקה, זאת תוך שהוא נוהג בה מנהג בעלים ואף מפיק ממנה הנאה. לשיטתו של המנהל, דחיית הודעת צד ג' לפולש עלולה להביא למצב של עשיית עושר ולא במשפט כאשר החוטא יוצא בשכרו.
בית המשפט העליון קבע כי דין הערעור להתקבל. השופטות ציינו בפסק הדין כי לא רק שהפולש לא פינה את השטח חרף תביעות הפינוי, האחרון אף השכיר את המקום לאחר.
סעיף 36 לפקודת הנזיקין קובע כי הימנעות ברשלנות מוטלת כלפי כל אדם ו\או בעל נכס, וזאת כל אימת שאדם סביר היה צריך לצפות בנסיבות העניין שמעשיו עלולים, במהלכם הרגיל של דברים, לפגוע באחר. הנתבע העיד בבית המשפט כי בשנת 1970 רכש אביו ז"ל את החלקה. לדבריו, לאחר רכישת החלקה היה הסכם פיתוח עם חברת המשאבים והכל התנהל באופן חוקי. מעדותו זו עלה כי ניתן לראות בו כמחזיק במקרקעין ולא כפולש.
- פיצויים מחברת חשמל לעובד אשר נשרף בגלל קצר בארון המונים
- דחיית תביעה כנגד מרצדס וכלמוביל לפרוץ שריפה באוטובוס
- ניסיון כיבוי שריפה באמצעות טרקטור - האם תאונת דרכים?
כמו כן, הנתבע הודה כי הוא השכיר את המקרקעין לאחר והוא אינו מתגורר בארץ משנת 1985. כאשר נשאל מי דאג לטיפול בחלקה, לרבות ניקוש הקוצים והעשבים, ענה כי הוא איננו יודע.
"בין אם הנתבע החזיק במקרקעין כדין, ובין אם לאו, הוא היה בר רשות ונהג בהם רשלנות רבתי כאשר לא בדק ולא וידא אם במקום נעשה שימוש מסוכן על ידי השוכר", נכתב בפסק הדין, "מכאן, הנתבע התרשל וזאת משום שהייתה לו חובה באותן נסיבות לנהוג שלא כפי שנהג".