תאונת דרכים תביא לתשלום פיצויים למורה לנהיגה

דרגו את המאמר

מורה לנהיגה יזכה לפיצויים בגין תאונת דרכים שהביאה להפסקת עבודתו

בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי יש לקבל את תביעתו של מורה לנהיגה כנגד חברות הביטוח אשר ביטחו רכב שפגע ברכבו. התאונה ארעה במהלך שיעור נהיגה שהעביר התובע, שהינו מורה לנהיגה בעל וותק של למעלה מ-25 שנה. תשעה חודשים לאחר התאונה חדל התובע לעבוד כמורה לנהיגה והחל להתפרנס מעבודות זמניות. בעקבות האירועים, תבע התובע את חברות הביטוח בגין אובדן ההכנסה והנכויות השונות מהן הוא סובל לאחר התאונה.

חברות הביטוח טענו לעומתו כי התובע לא הפסיק לעבוד כמורה לנהיגה עקב תאונת הדרכים, אלא בגין עיקול רכבו מספר חודשים לאחר מכן. לטענתן של חברות הביטוח, בעקבות עיקול הרכב ועימות עם רשויות המס, חש התובע כי חרב עליו עולמו ואף יצא מביתו כשהוא אוחז אקדח במטרה להתאבד.

      קראו גם בתחום:

• פיצויים לאחר תאונת דרכים לפועל בניין פלשתינאי
• חישוב שכר לעצמאי על פי משיכות מזומנים מן החברה

• פיצוי נפשי לאב בגין תאונת דרכים בה הייתה מעורבת בתו

• האם תאונה של טרקטורון במדבר היא תאונת דרכים?

בית המשפט מינה שני מומחים רפואיים אשר יבחנו את מצבו של התובע. חוות הדעת הרפואית הראשונה, אשר הוגשה מטעם מומחה בתחום הנוירולוגי, קבעה כי התובע סובל מסחרחורת המצדיקה נכות בשיעור 15%. מומחה זה הוסיף כי מורה נהיגה הסובל מסחרחורת ברמה זו אינו יכול להמשיך לעבוד בתחום.

חוות הדעת השנייה, בתחום הפסיכיאטרי, הציגה נכות נפשית בשיעור של 10%. המומחה הפסיכיאטרי הבהיר בחקירתו כי יתכן שעזיבת העבודה כמורה לנהיגה נבעה משילוב של תאונת הדרכים ושל אירוע העיקול, כשכל אחד מהם תרם את חלקו במידה שווה.

בית המשפט קובע - המורה איננו יכול להמשיך להתפרנס בתחום

בית המשפט קבע בהקשר זה, כי גם אם יאומצו דברי המומחה הפסיכיאטרי במלואם, הרי שהפגיעה בתאונה החלישה את מנגנוני ההגנה של התובע כך שאירוע העיקול, שלא היה יוצא דופן כשלעצמו, גרם להתפרצות חמורה. השופטים קבעו כי הצטברות שני האירועים יחד היא שגרמה למורה הנהיגה להפסיק לעבוד במקצוע אשר פרנס אותו במשך 25 שנה.

בנסיבות אלה נקבע כי מדובר בנזק שאינו ניתן להפרדה. לאור האמור, נקבע כי תוצאות התאונה במישור הנוירולוגי ובמישור הפסיכיאטרי – כל אחת לחוד ועל אחת כמה וכמה שתיהן יחד – הן שגרמו לנפגע לעזוב את עבודתו כמורה לנהיגה. בית משפט השלום פסק לתובע פיצויים בסך 1,048,600 ש"ח.

סכום הפיצוי שיקף את ההפרש בין הכנסתו לו היה ממשיך לעבוד כמורה לנהיגה, לבין הכנסותיו מהעבודות שבהן עסק לאחר התאונה.