חישוב כושר השתכרות בהתאם לשכר משתנה - השנים האבודות
דרגו את המאמר |
|

חישוב כושר השתכרות של מנוח לאחר תאונת דרכים
במסגרת תביעה לתשלום פיצויים בגין קיפוח חיים בתאונת אופנוע, ניטשה מחלוקת בין יורשיו של המנוח לבין חברת הביטוח. המחלוקת העיקרית בין הצדדים סבבה סביב אומדן כושר השתכרותו העתידי של המנוח, לפני ולולא תאונת הדרכים. המנוח הותיר אחריו גרושה, שלושה ילדים ובת זוג ידועה בציבור.
במשך השנים השתכר המנוח באופן הבא – המנוח עבד במשך 13 שנה בחברת תרופות בינלאומית. חברת התרופות הייתה מרוצה מעבודתו של המנוח והאחרון התחיל בתור עובד פשוט ועד מהרה התקדם בשרשרת הניהול עד לתפקיד של ממלא מקום מנהל יחידת ייצור.
קראו עוד בתחום:
- חברת הביטוח תשלם פיצויים של עשרה מיליון שקלים בפעם אחת
- הלכת השנים האבודות - חישוב אובדן השתכרות לילד מוכשר מהרגיל
- פיצויים לאלמנה וילדיה בעקבות מות האב בתאונת דרכים
כמו כן, בני המשפחה הביאו לעדות את מנהלתו לשעבר בחברה אשר העידה כי המנוח היה עובד חרוץ, מוכשר ובעל יחסי אנוש מעולים. כמו כן, המנוח לא פוטר מעבודתו אלא בגין סגירת סניפי החברה בישראל ופיטורי העובדים בכללותם.
לאחר פיטוריו אלו, פנה המנוח לתחום אחר – שמאות רכב. קורסים בתחום השמאות עשה המנוח עוד במהלך עבודתו בחברת התרופות אך נשאר נאמן לעיסוקו במשך כל השנים. במשך שלוש שנים עבד המנוח בתור מתמחה בשמאות רכב והשתכר כ-5,500 שקלים בחודש. כמו כן, עובר לפיטוריו מחברת התרופות השתכר המנוח כ-15,000 שקלים. כיצד, אם כן, יש לחשב את כושר השכרותו בעבור השנים האבודות?
חברת הביטוח טענה - רמת ההשכרות בתחום שמאות הרכב נמוכה
חברת הביטוח טענה כי יש לחשב את כושר השתכרות המנוח על בסיס הממוצע בשוק שמאות הרכב. לתמיכת טענותיה הביאה הנתבעת חוות דעת מקצועית מטעם בעל משרד שמאות רכב ובו 33 עובדים. על פי חוות דעת זו, כושר משכורתם של שמאי הרכב במשרד עומדת על 4,500 שקלים עד וותק של 6 שנים ו-11,000 שקלים לאחר 25 שנות ניסיון.
עם זאת, בעל משרד שמאות הרכב לא היה מוכן לחשוף את משכורתם של יותר מתשעה עובדים. אי לכך, לא היה בעדות זו כל ממש על מנת לשפוך אור על כושר השתכרות שמאי רכב.
- הכרה בילד אשר נפצע מדלת מכונית כנפגע תאונת דרכים
- פיצויים בגין תאונת דרכים במהלך מרדף משטרתי, האמנם?
- פיצויים לאחר תאונת דרכים למרות שהנהג בשלילה מסווגת
- חישוב שכר לעצמאי על פי משיכות מזומנים מן החברה
בית המשפט קבע כי היות והמנוח לא עבר לתחום שמאות הרכב, כל אימת שהועסק והוערך בחברת התרופות. ניכר כי לא נטש כליל את ענף התרופות. כמו כן, בית המשפט ציין את כישוריו הניהוליים וניסיונו הרב, כמו גם רצינותו ושאיפותיו של המנוח. אי לכך, לא ניתן היה לקבוע שכרו על בסיס התמחותו בתחום שמאות הרכב. זאת ועוד, בית המשפט דחה מכל וכל את גרסת חברת הביטוח לגבי כושר ההשתכרות בתחום שמאות הרכב.
השכר הקובע - 15,000 שקלים לחודש
בית המשפט קבע כי גם אם המנוח לא היה משתכר מיד סכומים גבוהים, יש להניח שהיה הוא שואף למשכורות הגבוהות הקודמות (בין במקצוע זה בין במקצוע אחר). בנוגע לשאלה האם היה מצליח המנוח להשתכר סכומים אלה, בית המשפט קבע כי סביר להניח ששכרו הממוצע היה משביח באופן משמעותי מזה שהיה בתקופת ההתמחות.
בני המשפחה טענו כי יש להעמיד את שכרו של המנוח על שילוש השכר הממוצע במשק, דהיינו 25,400 שקלים. עם זאת, השופטים קבעו כי מדובר בסכום מוגזם ועל כן שכרו נקבע על 15,000 שקלים לאחר ניכויי מס.