הכרה בילד אשר נפצע מדלת מכונית כנפגע תאונת דרכים
דרגו את המאמר |
|

פיצויים לילד קטן אשר נפגע בגין סגירת דלת מכונית על אצבעו
האב העיד בבית המשפט כי הכניס את ילדו הקט, מבלי לקשור אותו, למושב האחורי של המכונית. לאחר מכן, העיד האב, פנה הוא לביתו בכדי להביא חפיסת סיגריות. אימו של הקטין העידה כי ירדה היא למטה וראתה את הילד בוכה, זאת כאשר סימני דם ניגרים על דלת המכונית. האם הוסיפה כי הקטין בכה והצביע באצבעו על דלת המכונית. כמו כן, גרסה דומה נתנו ההורים בבואם לבית החולים על מנת לטפל בבנם.
קראו גם בתחום:
- פיצויים לאחר תאונת דרכים לפועל בניין פלשתינאי
- תאונת דרכים תביא לתשלום פיצויים למורה לנהיגה
- פיצויים לאחר תאונת דרכים למרות שהנהג בשלילה מסווגת
חברות הביטוח הנתבעות טענו שתי טענות עיקריות – אחת, הנתבעות הביעו ספק רב לגבי התרחשות התאונה. לטענתן מדובר באירוע ללא עדים והנפגע הינו קטין שאיננו מסוגל לתאר את האירוע. כמו כן, לחילופין טענו חברות הביטוח שאין מדובר בתאונת דרכים על פי הגדרתה בחוק.
בית המשפט קבע כי ההורים העידו בכנות לגבי העובדה שלא ראו את רגע הפגיעה. עם זאת, השופט ציין כי רצף האירועים הנטען הינו הגיוני ויש לקבוע כי התובע אכן נפגע מכך שדלת הרכב נסגרה על ידו.
האם מדובר בתאונת דרכים?
חברות הביטוח טענו, בנוסף, כי אין מדובר בתאונת דרכים שכן לא מדובר בשימוש ברכב או בתחילת נסיעה והרכב שימש לכל היותר כזירת האירוע. בסיכומיהן, הזכירו הנתבעות את תיקון מספר 8 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975. חוק זה מסייג את השימוש בחנייה אך ורק למצבי ביניים, כך שחניה במקום חוקי, כאשר מנוע הרכב אינו דולק, אינה נכנסת תחת הגדרת - שימוש ברכב מנועי.
הלכה פסוקה היא שעל מנת ליישם את ההגדרות שבחוק הפיצויים יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו הקונקרטיות. השופט קבע, במקרה דנן, כי תאונת דרכים כוללת נסיעה ברכב וכן כניסה לתוכו או ירידה ממנו. לפיכך, בנסיבות מקרה זה, התובע נכנס לרכב לצורך נסיעה ברכב. ושהייתו ברכב לא הייתה שהייה ברכב כזירה גרידא, כטענת הנתבעות.
לנוכח האמור, בפסק הדין נכתב כי סגירת הדלת על היד של התובע נעשתה כתוצאה של השימוש ברכב למטרות תחבורה, ולפיכך האירוע בא בגדר תאונת דרכים כהגדרתה בחוק.